בקשה לביצוע שטר אינה מהווה הליך משפטי היוצר השתק עילה כשלעצמו. בהוצאה לפועל מתייחסים לשיק באופן היותר דומה לפסק דין מלכתב תביעה.
עם העברת ההתנגדות לבית המשפט, על בית המשפט לדון בשאלה אם תנתן לנתבע החייב רשות להתגונן. ככל שלא נינתה רשות להתגונן חוזרים להוצאה לפועל לגביית החוב, ואין מניעה לאחר מכן (או במקביל) להגיש תביעה על סכום קצוב.
ככל שכן תנתן רשות להתגונן אז באופן מעשי את כבר מנהלת הליך בבית המשפט, ומבחינה פרקטית כבר יהיה עדיף לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שיכלול את הסעדים הנוספים שאת זכאית להם לשיטתך מכח אותה עילת תביעה.
בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת לפי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי.
מבלי לקבוע מסמרות כי איני מכיר את הפרטים המועד הנכון להגשת בקשה כאמור הוא לאחר ובכפוף למתן רשות להתגונן ככל שתנתן ובמסגרת סעיף 20(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי. יש להגיש בקשה מפורטת המסבירה את הסיבה שבגינה מבוקש תיקון כתב התביעה. עקרונית ניתן גם לבקש פיצול סעדים אם כי בנסיבות המתוארות נראה מורכב נוכח העובדה כי מדובר ב-2 סעדים כספיים הנובעים מאותה עילת תביעה.
על אף המפורט לעיל ובשם לב להשלכות המשעותיות שעשויות להיות לפעולות שאת עשויה לנקוט בהן, מוצע לגשת לייעוץ פרטני התואם את נסיבות המקרה שלך. בהצלחה
בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט
הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il
|