המוציא מחברו עליו הראיה - חובת ההוכחה החלה על תובע

הגשתי בר"ע על החלטה נגדי אצל המפקחת על רשום מקרקעין לבימ"ש מחוזי, וצירפתי בקשה להארכת מועד, בה צינתי את התאריך בו קיבלתי בהוצל"פ עצמו את פסה"ד ואין אחור בהגשת הבר"ע שהוגשה באותו מעמד. צירפתי תצהיר בו אישרתי את האמור בבקשה להארכת המועד. הצד השני צירף בתגובה שלו לרשמת בעליון אישור מסירה ותצהיר מטעם מוסר של חברת מסירות על פיו קיבלתי אזהרה מההוצל"פ בעניינו של פסה"ד במחוזי לפני כן. הרשמת לא זימנה לחקירה את המוסר ואותי והבקשה שלי להארכת המועד  להגשת הבר"ע נפסלה. הגשתי לרשמת בעליון בקשה לעיון מחדש בה טענתי שלא קיבלתי את המסירה, וטענתי שהמסירה לא עומדת התנאים של התקנות החדשות, ועוד טענות בעניין אמינות המוסר ופגמים באשור המסירה ובתצהיר. הבקשה  לעיון מחדש נפסלה מחוסר תצהיר, ובטענה שלא ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש. הגשתי מיד עוד בקשה עם תצהיר ספציפי על כך שלא קיבלתי את האזהרה של ההוצל"פ מהמוסר, וגם אותה פסלה.  הגשתי ערעור על החלטת הרשמת בעליון לשופט וצירפתי את שני התצהירים שלי, וכן את אישור המסירה ואת התצהיר של המוסר, וטענתי שהמסירה לא בוצעה כפי שנדרש בתקנות סדר הדין החדשות. השופט קבע שאשור המסירה והתצהיר של המוסר שצירפתי לערעור מספיקים, ולא התייחס לשני התצהירים שלי, ולכך שלא נעשתה חקירה. הגשתי בקשה לעיון נוסף על פסה"ד בעליון, לה צירפתי את אשור המסירה ואת התצהיר של המוסר עליהם הודפס בהוצל"פ " נדחה", ומכתב מההוצל"פ למי שפתח את התיק בהוצל"פ נגדי, שהמסירה נפסלה משום שהשם שלי לא מופיע באשור המסירה ובתצהיר כפי שנדרש בתקנות החדשות. השופט בעליון דחה את הבקשה לעיון מחדש על פסה"ד שלו בטענה שלא קיים הליך כזה, והוסיף שדי לו בתצהיר של המוסר ( כאילו לא ראה את התצהיר של המוסר שנפסל בהוצל"פ אותו שצירפתי לבקשה.) 

התוצאה היא שהמסירה לא בוצעה כפי שנדרש על פי התקנות החדשות, וגם לא קיבלתי את האזהרה מהמוסר בפועל לפני שהגשתי את הבר"ע בעליון על פסה"ד שניתן במחוזי נגדי, והבקשה להארכת המועד פסולה. אי לכך, מאחר שקיבלתי את האזהרה מפקיד ההוצל"פ עצמו במהלך קבלת המסמכים הללו ישירות ממנו וחתמתי עליה, יש  נגדי תיק כשר בהוצל"פ על סך של 40.000 ש"ח.

השאלה שלי היא, אם ניתן לתבוע את המוסר עצמו ואת חברת המסירות ששלחה אותו על כך שמסרו לב"כ התובע תצהיר שקר, שבכוחו נדחתה הבקשה שלי להארכת המועד להגשת בר"ע על פסה"ד נגדי במחוזי ( הבר"ע התאיינה) ,  ואם ניתן לתבוע את התובע עצמו או את ב"כ על כך שמסר לרשמת אישור מסירה ותצהיר לכאורה כשרים ( בלי החותמת של ההוצל"פ עליהם "נפסל" ובלי המכתב שקיבל מההוצל"פ על כך שנפסלו ) בטענה שהטעה את הרשמת בעליון. וכן, אם ניתן במסגרת של תביעת "נזיקין" כזאת לבקש להחזיר לי את כל ההוצאות שנפסקו נגדי במחוזי ואצל הרשמת בעליון, ואת המאמצים שהשקעתי בחשיפת  מעשה המרמה. וכן אני שואל, אם בתביעה כזאת יהא צורך בחקירה המוסר עצמו למרות שלא רשם את שמי באשור המסירה ובתצהיר כנדרש בתקנות סדר הדין החדשות. ואם חקירתו נדרשת, איך אני פועל כדי למנוע ממנו בעת המשפט להצביע עלי ( שהרי עד כה הוא לא מכיר אותי בכלל ). תודה.