|
| ניתן נגדי פס"ד במחוזי ולא קיבלתי אותו. הגשתי בקשה להאריך את המועד להגשת ערעור עליו בה ציינתי את המועד שקיבלתי את פסה"ד בלי אחור במועד, וכן, תצהיר שמאשר את הבקשה. ב"כ הצד השני מסר תגובה עם אשור מסירה ותצהיר לפיהם שליח מסר לי ביד את האזהרה בעניין פסה"ד הזה. על סמך המסמכים הללו ובלי זימון לחקירה בקשה להארכת מועד נדחתה. לאחר מכן חזרתי להוצל"פ וקיבלתי את אישור המסירה והתצהיר הללו ונרשם עליהם שנדחו, וגם מכתב של ההוצל"פ לחברה שההוצל"פ דוחה את הבקשה לביצוע שהגישה. וזה, משום ששם הנמען - שלי - לא צוין באשור המסירה ובתצהיר בכפוף לדרישה בתקנות סדר הדין. ערערתי על החלטת הרשמת בעליון לשופט בעליון וצירפתי את המסמכים מההוצל"פ שדחו את המסירה, וצירפתי תצהיר שמסרתי לרשמת שלא קיבלתי האזהרה. הערעור לא התקבל. כך שאני חייב לחברה כסף בהוצל"פ כי לכאורה קיבלתי את האזהרה והמועד לערעור עבר. האם אני יכול לתבוע את הכסף שאני חייב בהוצל"פ מהמוסר שהצהיר שקר, או מחברת השליחויות, או מהבעלים של חברת המסירות ששלחה את המוסר, או, את ב"כ החברה לה אני חייב שעשה שימוש במסמכים שנפסלו בהוצל"פ ובתצהיר השקרי של המוסר כדי לזכות בחוב, או את החברה שהוא מייצג, וזאת, בגובה החוב בהוצל"פ וההוצאות שביהמ"ש הטיל עלי, והוצאותיי ? האם להתלונן נגדו בלשכת עורכי הדין ?
|