| שלום, הייתי עם משפחתי מס' חודשים בקוסטה ריקה, שם ליווה אותי רופא נשים ומיילד בקליניקה פרטית, במעקב הריון במשך 9 שבועות (משבוע 9 עד 18). הרופא נמנע מלשלוח אותי לבדיקות שתן תקופתיות (כפי שנהוג בארץ). כשהגעתי אליו לביקור חירום עקב דימום, חום, צירים מוקדמים וכאבי בטן, לאחר שלשאלתו עניתי שאין לי כאבים במתן שתן ולמרות שהגעתי עם סמפטומים ברורים של זיהום, הוא לא שלח אותי לבדיקות שתן ודם (דלקת שתן א-סמפטומטית מאוד נפוצה בהיריון). לאחר 48 שעות הלכתי לבדיקות מיוזמתי בביה"ח פרטי, שחזרו עם מדדי זיהום גבוהים מאוד בשתן ובדם. רופא שבדק אותי נתן אבחנה שגויה של דלקת באגן ויחד עם הרופא המלווה הם החליטו על טיפול רפואי שאינו תואם פרוטוקול טיפול בנשים הרות עם פוטנציאל לזיהום בדרכי השתן העליונות (זיהום כליות) ושוחררתי לביתי.
אותו לילה עקב החמרה במצבי התאשפזתי בבית חולים ציבורי בו הייתי מאושפזת ל-6 לילות. לאחר מכן עברתי לבית חולים פרטי בו הייתי מאושפזת 9 לילות נוספים בעקבות זיהום חריף בכליות שהגיע לרחם וגרם לירידת מים מוקדמת. בסוף תקופת האשפוז נאלצתי לעבור לידה שקטה בשבוע 20 בעקבות מיעוט מי שפיר ומדדי זיהום אימהי שהלכו ועלו למרות טיפול אנטיביוטי מתמשך.
פרט לעובדה שהרופא המלווה לא שלח לבדיקות תקופתיות (שהיו יכולות למנוע את הסיבוך הקשה), היו לו 3 הזדמנויות שונות (ביקור חירום אצלו בקליניקה, שיחת טלפון של שנינו ושיחה שלו עם הרופא בביה"ח) לאבחן את מצבי ולשלוח אותי מיידית למיון ואשפוז, מה שהוא לא עשה. כל שעה של עיכוב אפשרה לזיהום להתקדם לכיוון הרחם ולהביא לירידת המים הבלתי הפיכה.
אם זה היה מתרחש בישראל, אין לי ספק שהייתי יכולה לתבוע אותו. הטיפול לא עמד בסטנדרטים המקובלים בישראל. האם יש לי דרך לפתוח הליך תביעה נגדו?
|