מענה

שלום,

מדובר בסכסוך גרושים  ,פלוני תובע את גרושתו בגין שליחת מכתב הכפשה למשפחתו , בגין מס' תלונות סרק מסוג פשע אלמ"ב והזנחת קטינים שחלקם נסגר מחוסר אשמה ובגין פגיעה בפרטיות במקום העבודה .

מנגד , הטענות המשמעותיות של הנתבעת הן שהגרוש התובע שלח לאחד מבני משפחה מכתב מקדים ובו כינויי גנאי כלפיה וטענה נוספת לנתבעת ,שעיסוקה הוא עריכת דין, היא שהתובע פגע בה בתלונת סרק ללשכת עוה"ד .  

נתון שמכתב ההכפשה שהנתבעת שלחה במדרג כינויים קיצוני   "חולה נפש אלים " + "דוגמאות" להתנהלות של "חולה נפש" כביכול ונניח שהתובע כבר עמד בנטל כוונת הזדון של הנתבעת .
נתון שהמכתב שהתובע שלח הוא לבן משפחה של הנתבעת שהיה  "מתווך הוגן" בינהם בזמנו ובמטרה להגיע לפשרות בין הצדדים אך גם הוא "חטא" בביקורת על הנתבעת והצגתה כבעייתית ועדיין במדרג הנמוך ודאי בהשוואה למכתב ההכפשה מנגד וללא כוונת זדון .לצורך פישוט נניח שכל אלו כבר מוכחים .

שתי שאלות :

1. בקד"מ השופט ניסה "להוריד" את אלמוני מהתביעה . ב"כ התובע הסביר לו שזו פרקטיקה צפויה של שופט . אני מניח שיש בזה משהו אך ההסבר של השופט לתובע חברי הוא המטריד :

 - אין צדדי ג' מעורבים לעניין לשון הרע  .  "רק" בני משפחה .
- גם אם נניח והתובע מוכיח לשון הרע-  מספיקה ההתרשמות שהתובע גם אינו "נקי" לחלוטין מלשון הרע ואולי די בזה  לדחות את התביעה כולה - כי אין מדרג בלשון הרע , כך לדברי השופט .

האם זה נכון שאין מדרג ומאזן לשון הרע בין הצדדים , ואם נניח שני הצדדים חטאו בה כבר לא משנה בכלל "האיכות" והכמות ?
שאלה דומה , הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד , רק טענה טענות ל"סימטריה" ו"התובע התחיל ורודף אותה " וכיו"ב .
האם התובע היה אמור להתגונן , אולי בתצהיר הזמה , לטענות כאלו  במטרה  להפריך טענות לשון הרע מצדו  ? האם עליו לתת לכך לפחות משקל בדיון הוכחות או שמספיקה הטענה שכיוון שלא נתבע על כך לכן לא צירף ראיות הגנה לתביעה שכנגד (שכאמור לא הוגשה) , ראיות שתלונותו ללשכת עוה"ד מוצדקת ותכתובת המוכיחות מעורבת עמוקה של אותו בן משפחה "המתווך ההוגן "   ?

2.   בחלק מכתבי הטענות של ההנתבעת היא צירפה תכתובת בהן מחקה בטוש חלקים הסותרים טענותיה (הגישה זאת עם סימני המחיקה) , ומחקה תאריך התכתובת בכדי לשבש את סדר ההתרחשויות . 
בתכתובות אחרות , השמיטה חלקים שלמים וצירפה רק קטעים מסויימים באופן סלקטיבי . 
האם יש להתעקש  בדיון הוכחות לחקור את הנתבעת על כך ולפגוע באמינות הראיות שצירפה בבחינת "ראית אחד  - ראית את כולן " .
האם ניתן להציג תכתובת בין הצצדים על דוכן העדים מבלי שהם הוגשו בתצהיר עדות ראשית ?
האם יש יותר היענות לכך מצד השופטים אם התכתובת קיימת בתיקים קשורים אחרים בין הצדדים ?

תודה ,
אליהו