|
| פונה יקר, תובע במשפט פלילי אמור להציג את הדו"ח המקורי וזאת מכוח כלל הראיה הטובה ביותר, יחד עם זאת, הכלל מאוד נשחק בפסיקה והיום בהרבה מקרים מאפשרים להגיש צילום של הדו"ח מקום בו יש סיבה לכך שהדו"ח המקורי לא נמצא. להתעמקות בסוגיה אני מצרף לכאן מדברי הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות בנושא זה :" "כלל הראיה הטובה ביותר", אשר מקורו במשפט המקובל, קובע כי אין להוכיח את תוכנו של מסמך אלא בדרך של הצגת המקור בבית המשפט וכי העתק המסמך אינו קביל להוכחת תוכנו. עם זאת, אם תכלית הצגת המסמך היא הוכחת עובדת קיומו או תכונותיו, להבדיל מהוכחת תוכנו, לא חל הכלל והעתק המסמך קביל. הטעם לכלל היה נעוץ בהנחה שהמקור משקף את המידע המלא והמהימן ביותר. ברקע הכלל עמד החשש שקבילות העתקים עלולה להכניס בשערי בית המשפט מסמכים הנגועים בזיוף, בהעלמת מידע ובטעויות וחוסרים בתום לב.
ברבות השנים, על רקע התפתחויות טכנולוגיות ושימוש הולך וגובר בטכניקות העתקה זמינות ואיכותיות חל טשטוש בהבחנה בין העתק ומקור. יתר על כן, כיום מרבית המסמכים המוגשים לבתי המשפט ומשמשים כראיה הם מסמכים שנוצרו במחשב או הומרו ממסמך פיזי למסמך ממוחשב. ככל שמדובר בחומר מחשב, ההבחנות הקלאסיות בין מקור והעתק מאבדות מחשיבותן. בעקבות כל אלה פחתה עם השנים ההצדקה ל"כלל הראיה הטובה ביותר" והכלל כורסם ונשחק. כך, בחוק או מכוחו נקבעו מספר חריגים לכלל, וראו למשל את סעיף 36(א)(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות); סעיף 32 לפקודת הראיות ותקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969 (להלן – תקנות העדות). כמו כן, הפסיקה קבעה לכלל חריגים שונים, המתירים הגשת העתקים כאשר לא ניתן להגיש את המקור או כאשר אין צורך בכך. כך כתב השופט חשין עוד בע"א 6205/98 אונגר ואח' נ' עופר ואח', פ"ד נה(5) 71 (2001): "החריגים וחריגי החריגים שנערמו עליו התישו את כוחו של הכלל, וכיום מוכר הוא לנו ככלל המציץ אלינו מבין חרכי החריגים. אכן, יש יסוד לסברה כי כיום מספק עצמו הכלל בדרישה כי בעל דין ייתן טעם ראוי לאי הצגתו של המסמך המקורי". ראו פסיקה דומה מהעת האחרונה של בית המשפט העליון ובה סקירה מקיפה בנושא: ע"פ 4481/14 ג'סי ברנאולי נ' מדינת ישראל, (16.11.2016). הלכה למעשה, כיום אין נוהגים לעמוד על הכלל בבתי המשפט והעתקים מוגשים כראיה כדבר שבשגרה.
ביטול כלל הראיה הטובה ביותר נדרש בהיותו כלל נוקשה ומיושן, שהטעם לקיומו אינו תקף עוד בעידן הנוכחי, ומשום שעמידה דווקנית עליו עלולה להביא לפסילת ראיות רלוונטיות ואמינות, ללא הצדקה, באופן שעלול להביא לעיוות דין למתדיינים. יתר על כן, ביטול הכלל נדרש על מנת להתאים את החוק למציאות הנוהגת בבתי המשפט ולטכנולוגיה המתפתחת ומתעדכנת חדשות לבקרים. הותרת הכלל על כנו מציבה מכשול בפני חברות ומוסדות, אשר עלולים להימנע ממעבר לארכיבאות דיגיטלית מתקדמת, מחשש שחומר הנשמר באמצעותן לא יהיה קביל במסגרת התדיינות משפטית עתידית. כך למשל, תקנות העדות קובעות כי מסמכים מסוימים יהיו קבילים אם נוצרו בטכנולוגיות מסוימות המנויות בתקנות. כפועל יוצא מכך, תקנות העדות מייצרות תמריץ שלילי מפני מעבר לשימוש בטכנולוגיות ניהול מסמכים שאינן מנויות בהן. ביטול הכלל ייתר את ההכרח של מוסדות ויחידים לשמור את המסמכים הפיזיים, ויתיר להסתפק בשמירתם בצורה ממוחשבת." מקווה שהייתי לך לעזר  בברכה,
אמיר מורשתי, עו"ד
מנהל פורום פלילי |