|
| 1. בלי קשר לחגיגות השבעים
למדינה, אם חלפו שבע שנים
מיום העבירה הנחשדת, והיא
אינה מסוג פשע, דין הרישום
להתבטל אוטומטית (קרי:
אף בלי בקשת ביטול), אלא
אם כן יש לגורם המוסמך במשטרה סיבה מוצדקת,
ומנומקת בכתב, להשאירו;
אם העבירה היא מסוג פשע,
רשאי מי שהרישום לחובתו לפנות
לגורם המוסמך בבקשה לבטלו (ראה
סעיף 1(ד) ו-(ה)
לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים,
וכן: תקנות המרשם
הפלילי ותקנת השבים (אמות
מידה לביטול רישומי משטרה)).
2. לפני שלושה ימים (ב-
17 באפריל 2018) הכריז
מפכ"ל המשטרה על מתווה
"סיכוי מחדש",
שלפיו יבוטלו אוטומטית מאות
אלפי רישומים שבמרשם הפלילי. דומה
שיש בהכרזה זו הודאה מרומזת, שהמשטרה
לא הקפידה לישם את התיקון לחוק, שנעשה
בשנת 2008, ואת התקנות שהותקנו
על-פיו בשנת 2009, אשר
מחייבים, כאמור, את
המשטרה לבטל, כברירת מחדל,
רישומים על חשד לעבירה מסוג
עוון, בחלוף שבע שנים מיום
האירוע, בהעדר טעם מנומק
להשאירם. מנגד:
3. אם אמנם תתחיל המשטרה לבטל
אוטומטית גם רישומים בדבר חשד לעבירה
מסוג פשע; או אם תבטל
אוטומטית רישומים בדבר חשד לעבירה מסוג
עוון, שביצע בגיר, בטרם
חלפו שבע שנים ממועד האירוע, לדעתי,
היא תחרוג בכך מסמכותה,
משום שהתקנות (כל
עוד לא שונו) אינן מאפשרות
זאת, והחוק מסמיך את המשטרה
לבטל רישומים אך לפי אמות המידה שנקבעו
בתקנות, באישור ועדת החוקה
של הכנסת.
|