|
| 1. מוסר מטעם הזוכה המציא סיפור שלא היה ולא נברא, כאילו הגיע לבית מגורי החייב ב-7 בבוקר, דיבר איתו מעבר לדלת והאחרון סירב לחתום. בנוסף, המוסר ציין מס' דירה שגוי וכן ציין שם של "שכן" מכניסה מרוחקת בבניין, והשם הזה מעולם לא היה מוכר בבניין. האם תיחשב זו למסירה כדין? שנים לאחר מכן, האם ניתן לבסס על זה התנגדות? (אף שהחייב נפגע במשך השנים מהליכים בתיק, אלא שלא ידע להתמודד עם כדור השלג ולא ידע על תרגילי העוקץ שננקטו נגדו) 2. חברה לשירותי אינטרנט פתחה בהוצל"פ תיק בהגדרת תובענה על סכום קצוב, האם אין זה הליך המחייב תביעה משפטית בבית משפט? 3. נרשמה קרן חוב דמיונית, לא סכום החוב בפועל (כ-350 שקל) אלא פי שלושה ע"פ מכתב התראה מעו"ד של החברה שכלל הוצאות ושכר טרחה על המכתב עצמו. להוכחת החוב המקורי הוגשו תדפיסי תנועות של הנה"ח על החזרי חיובים מהבנק, אבל הם גם מציגים לאחר מכן חיובים שוטפים ששולמו וקרוב לוודאי שגם החוב נפרע אך התקבולים לא צוינו בתדפיס. באין הוכחה לתשלום החוב, האם די בתדפיסים כדי לשלול את טענת פרעתי? מאחר שעברו שבע שנים מאז קשה להשיג ראיות בזמן זה, אבל מי צריך להוכיח - התובע או הנתבע? 4. האם די באזהרה בפתיחת התיק לניהול כל הליך, או שיש צורך באזהרה נוספת לפני נקיטת הליך של צו הבאה לחקירת יכולת או לחקירה יכולת כשלעצמה? עברו שנים מאז פתיחת התיק.
|