|
| 1. “מושכלות יסוד הן, כי
לרשויות התביעה נתונה הסמכות לעיין בחומר
הראיות המונח לפניהן, ובתוך
כך להחליט לפתוח מחדש תיק שנסגר זה מכבר,
כאשר יכולות להיות לכך סיבות
רבות" (שופט בית המשפט
העליון יורם דנציגר, בהסכמת
השופטים נועם סולברג ודפנה ברק-ארז,
ע"פ 1551/15,
עבדאללה שולי נגד מדינת ישראל).
2. “אם התנהלה חקירה ולא נתגלו
ראיות מספיקות והתיק נסגר, אין
פירושו של דבר, שאין לפתוח
בחקירה מחדש או להגיש כתב-אישום,
אם, למשל,
מתגלות ראיות חדשות. לשם
כך אינו דרוש ערר, היינו
הערר אינו תנאי לבדיקתו מחדש של תיק חקירה,
והעיון והדיון מחדש בתיק יכולים
להיעשות גם, כאמור,
אחרי שחלפה בכלל התקופה אשר
בתוכה ניתן היה להגיש ערר" (בג"ץ
844/86, דותן נגד היועץ המשפטי
לממשלה; הדברים מצוטטים
גם בפסק דינו הנזכר לעיל של השופט דנציגר).
יתירה מזו:
3. אם המתלונן "חתם
על סודיות", כדברייך,
בתמורה לטובת הנאה (כדי
שיסתיר מידע מן המשטרה), הרי
שעבר בכך לפחות עבירת חיפוי לפי סעיף 253
לחוק העונשין, ואולי
אף עבירה חמורה יותר, סחיטה
באיומים, לפי סעיף 428
לחוק.
|