|
| לאחר כשלושה חודשים בצהרון, הושעתי מעבודתי כיוון שאב האשים אותי במשיכת ידו של בנו בן השלוש. האב טען בפנייה למנהלת הצהרון כי עשיתי כך באלימות והסתמך על דברי סייעת הגן בבוקר. כמו כן העביר את המידע לכאורה בקבוצת הווטסאפ, ודרש שלא אכנס לגן אחרת יפנה למשטרה. בעימות שנערך בין הסייעת הנ"ל לבין מנהלי הצהרון ומפקחת העירייה נסוגה הסייעת מדבריה וטענה שלא אמרה, הילד שלו אמר, משכתי בעדינות את היד ולא היתה כלל אלימות. כמו כן, טענות אחרות לכאורה שטענה הסייעת וכן גננת הגן, על צעקות עונשים וכדומה הופרכו לחלוטין. יש לציין שזכיתי לתמיכה מירבית מרוב הורי הגן ומשאל בין הילדים שלהם, שנערך על ידי ההורים, הראה שכ95 אחוזים מהילדים אוהבים ומרוצים משהייתם בצהרון. שאלתי היא, לאחר שבוע של כמעט גיהנום, לילות ללא שינה , חרדות ועוגמת נפש ופגיעה עצומה בשמי הטוב (שנתיים של עבודה עם מחמאות ומכתבי תודה בגן אחר) - האם יש בסיס לתביעת הסייעת או ההורה בגין לשון הרע? תודה.
|