תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת),
תשל"ג 1973, בסעיף 1 מגדיר מי הוא "בן
ממשיך";
"בן
ממשיך" - בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו,
המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק
חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כ"בר
רשות" לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב
והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים", לרבות אחד
מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר."
בסעיף 3 א. נקבעו מהם התנאים לקבלת חבר למושב עובדים ובין
היתר, קבלת "הבן הממשיך":
"(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה
בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן
ממשיך."
על הורי הבן הממשיך, בעלי המשק, להגיש
בקשה לאגודה, סוכנות יהודית ומנהל מקרקעי ישראל למנות את הבן שנבחר להיות הבן
הממשיך.
לעיתים ישנם מקרים שעל אף שהרישום כבן ממשיך לא הושלם כדין מבחינה רישומית עדין נקבע הבן הטוען לזכות בן ממשיך כבן ממשיך וזאת על ידי בית המשפט- כשבית המשפט השתכנע על פי ראיות שהוצגו בפניו כי הבן הממשיך אכן מונה ככזה. במקרה בו ניתן פסק דין הצהרתי כאמור ניתן לרשום את הזכות על פי פסק הדין.
יצוין כי רישום זכויותיו של הבן הממשיך ברשות מקרקעי ישראל כבעלים של המשק מתאפשר רק לאחר פטירת הורי הבן הממשיך.