|
| 1. אני הולך למקום מפגש שבועי, שלידו חניה. מייד כשאני מגיע לאזור החניה: הנוהג הצעיר ברכב, העונד משקפיים כהים וגם החלונות לא-בדיוק שקופים: מניע, מוריד ידית בלם, ונוסע מהמקום. כך כל שבוע, ומייד עם הגעתי למקום.
2. היציאה ממקום המפגש השבועי היא אל אותה חניה. כשאני יוצא אליה יש רכב עם חלונות שקופים; בו יושבים שניים מקדימה ואחת מאחור. לנהג יש אוזניה אחת לבנה שיוצאת מאוזנו. מייד כשהוא רואה אותי רואה אותו: הוא מניע ועוזב את המקום. כך כל שבוע, אלא אם אני חוזר בהסעה.
3. חזרה בהסעה פרטית. כשהרכב מוריד אותי אני רואה רכב אחר *שמחכה שאני אבחין בו* כדי שיסע מהמקום, והיום חנתה מסחרית גדולה (מאוד) עם שני 'בהירי עור' קרחים; שעשו עצמם מחפשים משהו מתחת למזגן/מעל ידית ההילוכים (הם הראשונים שלא היו להם משקפיים כהים).
3א. פעם אחת כשחזרתי ברגל: הסתכלתי לצד וראיתי שניים ברכב, עם משקפיים כהים, בוהים קדימה. לאחר מספר שניות שאני בוהה בהם בחזרה *פיתאום שניהם ביחד* מסיטים את מבטם אל החלונות.
3ב. כשחזרתי ממקום אחר לחלוטין: היה אפנוען שחיכה לי בצומת מסויימת בכוונה כדי לעבור בדיוק מאחוריי בזמן שאני חוצה את הכביש, תמיד באותו מיקום. פעם נשארתי במקום והבוס שלו עבר לידו ברכב: "כל הכבוד לך" (באמת שאין לי מושג את מי עיצבנתי).
4. כשקובעים איתי פגישה בטלפון ואני לא חוזר על פרטיה: המפגש מתקיים כמתוכנן. אם אני מעז לומר שעה / יום / מיקום: אני *תמיד* מקבל שיחת ביטול ללא כל הסבר בתוך פחות מרבע שעה (הפגישה פשוט בוטלה ללא מועד אחר סתם ככה וזהו). לא משנה עם מי אני מדבר ו\או הנושא ו\או המיקום.
5. בהתחלה כל מיני אנשים שאלו אותי "איך מגיעים לX", והם *המשיכו להסתכל עליי* בזמן שהסברתי להם את הכיוון.
5א. אופנוענים עצרו לידי, זה שמאחור הביט בי בפתאומיות לכמה שניות והם נסעו.
6. סינוורים: *כל ערב*, במשך כשעתיים, ישנו רכב חונה מול ביתי עם אורות גבוהים. כשאני עוזב את בית הוריי: ג'יפ לבן כבר מחכה לי עם אורות גבוהים.
7. איך זה שבמשך שישה שבועות לאחר שהחוקר סרב לי: לא 'דימיינתי' שום מעקב?
>>> 8. עיקר 'דימיונותיי' מבוססים על כך שרכב פרטי עוזב את המקום אליו אני מגיע *מייד* עם הגעתי אליו. האם בוודאות זה לא דומה לשום דבר שאתה מכיר? <<<
|