|
| 1. בחיפוש בגוגל מצאתי שני
פסקי דין, שדנו באישומים
על הפרת איסורי פרסום:
בתיק פלילי 3191/97 זיכה
בית משפט השלום בירושלים את העיתונאים
הלל כהן ויוסף כהן מהפרת הוראה חוקית
(סעיף 287 לחוק
העונשין) ומהפרת איסור
פרסום לפי סעיף 70(א)
ו-(ו)
לחוק בתי המשפט [נוסח
משולב]);
בערעור פלילי 1435/87 הרשיע
בית המשפט המחוזי בתל-אביב
את הוצאת מודיעין, המוציאה
לאור של העיתון מעריב (אחרי
שזוכתה בבית משפט השלום), בהפרת
איסור פרסום לפי סעיף 24(א)(1)
לחוק הנוער (טיפול
והשגחה); פסק דין זה
נסמך, בין היתר, על
פסק הדין בערעור פלילי 696/81, שבו
קיבע בית המשפט העליון את הרשעתה של
העיתונאית אורלי אזולאי, בשתי
הערכאות הקודמות, בעבירת
סוב-יודיצה (הפרת
איסור פרסום לפי סעיף 41 לחוק
בתי המשפט דאז, שהוחלף
בסעיף 71 לחוק בתי המשפט
הנוכחי).
אזכיר עוד, כי
ב- 28 באפריל 1984 ציווה
הצנזור הצבאי הראשי להפסיק את הדפסת
העיתון "חדשות"
למשך ארבעה ימים בשל פרסום
ידיעה בעניין פרשת קו 300, בניגוד
לתקנה 87 ו- 97 לתקנות
ההגנה (שעת חירום).
2. בסעיף 34כד
לחוק העונשין מצויות הגדרות שונות לעניין
עבירה, ובין היתר מוגדר
בו שם הפועל "פרסם"
כך:
"(1) בדברים שבעל פה -
להשמיע מלים בפה או באמצעים
אחרים, בהתקהלות ציבורית
או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים
במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או
להשמיען בשידורי רדיו או טלוויזיה הניתנים
לציבור, או להפיצן
באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או
להציען לציבור באמצעות מחשב;
"(2) בפרסום שאינו דברים
שבעל פה - להפיצו בקרב
אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום
ציבורי יכולים לראותו, או
למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא,
או להפיצו בשידורי טלויזיה
הניתנים לציבור, או
להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה
לציבור, או להציעו
לציבור באמצעות מחשב".
לדעתי, יש
להחיל הגדרה זו גם על איסורי פרסום לפי
חוק בתי המשפט וחוקים אחרים, שפרסום
אינו מוגדר בהם, ואם
כך, הגשת תלונה לרשות
מוסמכת, למיטב הבנתי,
לא תיחשב כהפרת צו איסור
פרסום, אלא אם כן קבע
בית המשפט במפורש אחרת.
|