אתר הפורומים המשפטיים יש לך שאלה משפטית? קבל תשובה מעורך דין

לשון הרע על אנשי ציבור

  • לשון הרע ע"י עיתונאים וקומיקאים
    שרית | 03/03/2014 14:22

    בתוכניות טלוויזה רבות נשמעות ביקורות על חברי כנסת ואנשי ציבור, כמו לדוגמה "ח"כ X הונה את הציבור, שיקר לו ואי אפשר לסמוך על מילה אחת שלו".
    בנוסף לכך , בתוכניות טלוויזיה כמו ארץ נהדרת עושים צחוק מהפוליטקאים ומציגים אותם בצורה מגוחכת , מעליבה, פטתית ומבישה.

    השאלה שלי
    מצד אחד מותר להביע דיעה, כי אחרת איזו מן דמוקרטיה זו.
    מצד שני, אם הדיעה שלי היא שאותה בן אדם הוא חתיכת שקרן, אידיוט, רשע, האם זה עדיין לשון הרע במסגרת תוכנית בטלוויזה או שמא זה בגדר הבעת דיעה לגיטימית.

    הרי אם כל הבעת דיעה תהווה לשון הרע, איך נביע ביקורת על אנשים ?
    כיצד נתקן עוולות, אם לא נאמר מה רע במעשיו של אדם מסויים ומדוע הוא שקרן ורמאי.

    בקיצור השאלה, האם זה נחשב ללשון הרע או שכל עוד זה בגדר הבעת דעה או סאטירה אז זה בגדר המותר?

    האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
    מסך מלא השב

    • לשון הרע על אנשי ציבור
      עו"ד גיל קראוס | 03/03/2014 15:13

      צהריים טובים,

      הפסיקה קובעת כי אנשי ציבור בתפקידים שונים חשופים יותר להכפשות או אמירות שונות ולא בהכרח יוכלו לתבוע בעילת לשון הרע.
      אין משמעות הדבר שניתן להכפיש איש ציבור ללא הפרעה וכל מקרה ייבחן לגופו, אך בכל הנוגע לאישי ציבור יהיה יותר קשה להגיש תביעה בעילת לשון הרע.


      בכבוד רב,
      גיל קראוס, עו"ד
      מנהל פורום לשון הרע

      האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
      מסך מלא השב

    • נשקו של המבקר
      עופר בן אברהם | 04/03/2014 01:04

      חוק איסור לשון הרע, למרות שמו, אינו אוסר לחלוטין פרסום לשון הרע. החוק קובע, בסעיף 14, שפרסום שהוא אמת ויש בו עניין ציבורי, יהא מוגן (קרי: מותר). בנוסף לכך, יהיו מוגנים פרסומים שנעשו בתום לב, באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק, ולדוגמה: פרסום שהוא "הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות" (סעיף 15(4)).
      כיוון שכך, מותר לפרסם, למשל, שאיש ציבור לקח שוחד, או גנב או אנס, אבל על המפרסם הנטל להוכיח, שהפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי (ושימי לב: הוכחת הדברים אין פירושה שהפרסום אינו לשון הרע, אלא שהוא מוגן חרף היותו לשון הרע).
      מותר גם לפרסם ביקורת, לרבות בדרך של סאטירה, על דעותיו והתנהגותו של איש ציבור, אבל זו צריכה להיות בתחום הסביר (לפי שיקול דעתו של השופט), כדי שתעמוד למפרסם הגנת תום הלב. התובע (הנפגע), לעומת זאת, יוכל לסתור את חזקת תום לבו של הנתבע אם יוכיח, למשל, שהוא התכוון לפגוע בו מעבר לסביר (ליתר פירוט ראי סעיף 16 לחוק).
      והסביר השופט חיים כהן, מנוחתו עדן, בפסק דין:
      “הלעג והסאטירה - ולעג וסטירה חסרי טעם טוב בכלל זה - הם כלי זינם המובהקים של מבקרי ביקורת, והשימוש בהם מעיד אולי על מיומנות ותחכום, אך אינו מעיד על חוסר תום לב. ולא הרי חוסר טעם טוב כהרי חוסר תום לב, שזה מסממני הביקורת שאין לאל ידי המחוקק להשגיח בו, וזה מגיע לידי חריגה ממסגרת הביקורת העניינית שהמחוקק אינו מוכן להשלים עמה" (ע"א 7/79, הוצאת ספרים 'החיים' נגד רשות השידור ואחרים, פ"ד ל"ה (2), 365).

      האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
      מסך מלא השב

קבל עכשיו ייעוץ משפטי אישי
     

לייעוץ ראשוני טלפוני חייג: 077-9973868
ליעוץ אישי עם עו"ד
 
 
 
הודעות אחרונות
כניסה לפורומים המשפטיים
© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי סוברי, אתר הפורומים המשפטיים.
סקייטק