| עו"ד בן קרפל, שלום רב ותודה על תשובתך המהירה והבהירה,
התייחסותך מעלה אצלי שתי שאלות עיקריות:
1) באשר להגנה המוחלטת על דברים שנאמרים/נכתבים במהלך דיון משפטי שמתקיים:
א. שאלה: האם יש לך מושג מה אדם מן השורה (כמוני, למשל) יכול לעשות כדי להעביר את הרוע ואת האפליה (בהשוואה לשופטים, למשל) שטמונים בעיקרון הזה? והסיבה לשאלה היא זו:
ב. לפי העיקרון הזה, כל אדם יכול לומר על חברו בהליך משפטי (החל מהתביעה, עבור דרך הדיון המשפטי עצמו וכלה בסיום הדיון ו/או בסיכומים) כל מה שעולה בדעתו ללא כל קשר לאמיתות הדברים או לאפשרותו להוכיחם, כגון: שהוא/היא "גנב" או "יצאנית" או "אנס" וכיו"ב דברים איומים ונוראים.
דברים כגון אלה, הנאמרים על אדם ללא כל הוכחות מן הצד הטוען אותם, גורמים לאותו אדם להרגיש כאסקופה הנדרסת, בשעה ששופט היה פוסק למי שמפנה כלפיו אמירות כאלה, ביזיון בית משפט - במקרה הטוב. ואני לתומי סבורה שדמם של השופטים אינו כחול יותר מדמי שלי, למשל...
2) ולעניין עצמו: באספת הדיירים שאותה כינסה המתחזקת כדי להשיג את הסכמת הדיירים לתביעה, לא נכחתי, הואיל ומטבע הדברים, לא הוזמנתי אליה, ואף לא ידעתי על קיומה.
אולם כחודש לפני הדיון המשפטי בתביעת המתחזקת נגדי קבעתי, לבקשת מספר דיירים כולל את עצמי, אספת דיירים שלא מהמניין, כדי לקבל החלטה מהדיירים על סיום תפקידה של זו כמתחזקת בבניין מגוריי.
בשל ניסיון ביטולה של אספה זו ע"י המתחזקת, טרם כינוסה, הגיעו אליה מעטים. אך ביניהם בלטו שתי דיירות שצרחו עליי במלוא גרונן באופן שכל תשע הקומות בבניין וכל העוברים והשבים לידו יכלו לשמוע אותן, והן שאלו בצעקותיהן שוב ושוב ושוב: "למה את לא משלמת את מיסי הבית?" שאלתי את האחת מהן מניין לה שאני לא משלמת את מיסי הבית, והיא ענתה לי, כְּמובן מאליו, ואמרה: "המתחזקת (היא נקבה בשמה) אמרה לנו." הדיירת האחרת קראה לי בצעקותיה החוזרות ונשנות: "גנבת, שקרנית, את לא שילמת את מיסי הבית מאז שאת עצמך היית בוועד הבית."
יצוין ויודגש כי דברים אלה נצעֲקו ע"י שתי הדיירות הללו בנוכחותם של דיירים נוספים, חלקם - ותיקים, וחלקם - חֲדשים, שזה מקרוב הגיעו להתגורר בבניין, ומאחר שכך, מה יכלו לחשוב לעצמם אותם דיירים חדשים, שכלל לא הכירו אותי?...
הצעקנית הנוקטת כינויים, צרחה לעברי כינויים אלה גם בסניף הבנק נוכח כל באי הבנק והעובדים בו.
שאלתי היא האם עדותן של השתיים הללו (אם אצליח להעיד אותן, לפחות כעדוֹת עוינות) ושל דיירים נוספים ששמעו את דברי הבלע הללו, יש בהן כדי להוות הוכחה לטענתי שמדובר כאן בהוצאת דיבה ובלשון הרע מצד המתחזקת, שהגיעו עד כדי החלטת הדיירים על תביעת לשון הרע והוצאת דיבה נגדי.
בברכה,
גוני5
|