| שלום רב,
היה לנו דיון ברבנות שבעקבותיו נקבע דיון הוכחות לבגידה שכך טוען בעלי שהיתה מצידי.
הוא סיפר שאני הודתי בפניו כי בגדתי. ההודאה מבחינתי בזמנו היתה כדי לגרום לו להודות בבגידה שלו (שהוא לא
הכחיש גם ברבנות).
חששתי לספר שאמרתי דבר כזה ברבנות ועל כן לא התייחסתי לאמירה שלי אלא רק לכך שלא בגדתי.
בפרוטוקול סיכום גם לא רשום אם הכחשתי או לא הכחשתי את הודאתי כביכול. אלא רשום רק שלא בגדתי.
שאלתי - מה הסיכוי שאמצא במצב של מוכרזת כבוגדת אם אתקן את עדותי ואספר את הנסיבות שבגינן
התוודתי כביכול על בגידה? וזאת במקום עדותי הראשונה בה לא התייחסתי לוידוי שלי לכאורה.
זאת מחשש שיש לו SMS בו אני אומרת לו כי הוא התוודה רק לאחר שאני התוודתי על בגידה שלי.
SMSים נוספים שקיימים:
- הוא - בחודש האחרון הורדת לי את כל הביטחון העצמי.
-אני- הבגידה שלי הורידה לך את הבטחון העצמי?
- הוא - את הביטחון לדעת מי אני בשגילך ואפילו מי את?
-אני - והבגידה שלך? והעיתוי המאוד מאוחר שבחרת לספר? צריכה לעשות לי משהו?
-הוא- זה רחוק מאוד ולא חייתי עם זה בשלום
-אני-אתה הופך את הדברים כדי לא להתעמת עם ההאשמות שלי כלפיך
-אני- אני אמרתי לך , אין אף תירוץ שמצדיק בגידה. יש המון סיבות שאת כולן אתה יודע
-אני- אבל אני לא אאשים אותך במה שאני עשיתי בהכרה מלאה
-אני - והבגידה שלך רחוקה מאוד כי לא סיפרת, כניראה שלא
ממש הציק לך . לא כועסת על זה, רק כועסת על הצביעות שלך, סליחה... לא כועסת אלא מאוכזבת....
הוא-מה שאני עשיתי זו הרפתקאה מטומטמת לא יותר
אני -
אז זה מפחית בחשיבות שלה ופותר אותך מהתנהגות שאתה מצפה ממני... יפה:-)
בנוסף לכל זה יש לי תכתובות שלו עם נשים בסמוך לעזיבתו את הבית.
אודה על קבלת חוו"ד...
|