|
| אך הפצתה עשויה להוות אחד או יותר מאלה:
- פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1) או 2(11) לחוק הגנת הפרטיות("הטרדה אחרת" או פרסום עניין הנוגע למצב בריאותו של אדם);
- הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), הקובע: "המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו [קרי: עונשו המרבי, עב"א] - מאסר שלוש שנים" (אין הכוונה לחברת "בזק" דווקא, אלא לבזק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק: "שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות");
- הטרדה מאיימת לפי סעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת;
- רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין;
- שקר מפגיע לפי סעיף 58(א) לפקודת הנזיקין, אם הידיעה נוגעת לעסק, משלח יד וכדומה ("שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון, בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות קניין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה, אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון");
- תיאור כוזב לפי סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות, אם מפיץ השמועה הוא עוסק, והוא עושה זאת בהקשר לעסק, למקצוע, לנכס או לשירות של עוסק אחר;
- פרסום ידיעה כוזבת, שעלולה לעורר פחד ובהלה בציבור, עבירה לפי סעיף 159 לחוק העונשין, אם השמועה מתייחסת למנהיג, לאיש צבא בכיר וכדומה, בייחוד בעתות חירום.
|