|
| מלים מתפרשות על-פי הקשרן ומשמען בעיני אדם סביר. על כן כינוי אדם "נאצי" עשוי, במקרים מסוימים, להתפרש כפשוטו, לאמור: שאותו אדם, לפי הטענה, אימץ לעצמו השקפת עולם נאצית, והוא מסוכן לאנושות; ובמקרים אחרים, שהכוונה היא אך לזאת, שהוא קשוח ואדיש לכאבם של אחרים ("איזה נאצי המפקד הזה").
כך או כך, הביטוי "נאצי", כשהוא מופנה כלפי אדם, יתפרש בדרך כלל כלשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, משום שהוא עלול לבזות את אותו אדם, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע במשלח ידו וכדומה.
אלא מאי?
החוק אינו אוסר לחלוטין לפרסם לשון הרע. למפרסם לשון הרע עשויה לעמוד אחת או יותר מההגנות שבחוק, ואז תידחה התביעה נגדו, למשל, אם פרסם אמת שיש בה עניין ציבורי (סעיף 14 לחוק); או אם פרסם בתום לב את דעתו על מעשיו ואופיו של איש ציבור (סעיף 15(4)).
ראה רע"א 10520/03, איתמר בן-גביר נגד אמנון דנקנר:
http://www.the7eye.org.il/verdicts/50706
|