|
| פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה" (סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות), כלומר: אילו היית את המרואיינת, היית יכולה לטעון, על סמך הסעיף האמור, שהדברים שמסרת בראיון חסויים, למעט למטרה שלשמה נמסרו.
אבל הסעיף האמור אינו חל על תאגיד (סעיף 3 לחוק), ואני מבין מדברייך, שהעיתונאי התחזה למבקש עבודה כדי לחשוף מעשים בלתי כשרים (לדעתו) של מנהל (או מנהלים) בחברה. פרסום על כך (בהנחה שהוא אמת) מותר לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע בשל העניין הציבורי שבו (וגם חוק הגנת הפרטיות, בסעיף 18(3) מתיר פגיעה שיש בה עניין ציבורי המצדיק אותה).
למעשה (לפי תיאורך), העיתונאי השיג את המידע במרמה, משמע: הוא עבר, לכאורה, עבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, אבל מאחר שפעל מתוך כוונה טהורה ונקט דרך המקובלת על עיתונאים וחוקרים, והמידע שהשיג הוא ממילא מידע שהיה נגלה, או שהיה עשוי להתגלות, לכל מבקש עבודה אחר (להבדיל ממידע סודי), ויש בו, כאמור, עניין ציבורי - בלתי סביר שהעיתונאי יועמד לדין בשל כך או שפרסום המידע ייאסר.
|