אדם הרוצה לקבוע את גורל עזבונו לאחר מותו יכול לתת הוראות בעניין צוואתו. לעתים צוואות מנוסחות בלשון כללית, וזאת מסיבה ברורה: מי שעורך צוואה אינו תמיד יודע בעת עשייתה איזה רכוש ייוותר כשילך לעולמו. מקובל, לדוגמה, להורות שכל רכוש המצווה יעבור, במותו, לפלוני או יתחלק באופן שווה בין ילדיו.
בנוסף לכספים, לתכשיטים, לנדל"ן ולמניות, אדם יכול להשאיר אחריו נכסים בצורה של תגמולי ביטוח. אם, למשל, פלוני היה מבוטח בביטוח חיים, עם מותו תקום למוטבו - מי שלטובתו נערך הביטוח - זכות לקבלת התגמולים. האינטואיציה שלנו אומרת שאותם תגמולים צריכים להתווסף לנכסי העיזבון ולהתחלק בין יורשי המנוח.
אך לא זה החוק. לפי סעיף 147 לחוק הירושה, כספים שיש לשלם עקב מותו של אדם "על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה" אינם נכללים בעיזבון, אלא אם הדבר נקבע במפורש.
בעת עריכת הפוליסה (או חוזה הצטרפות לקופת גמל) המבוטח נדרש להגדיר לחברת הביטוח את זהות המוטב - האדם או האנשים שיקבלו את התגמולים במקומו למקרה שימות. הדין קובע שאם יש לכם ביטוח, הוראת המוטבים שבפוליסה (קרי, הגדרת מוטבי הביטוח) תגבר על כל הוראה הקבועה בצוואה; ובהיעדר צוואה הוראת המוטבים תגבר על חלוקת העיזבון לפי הדין.
למרות החובה שבכיבוד רצון המת כעולה מצוואתו, שהוא עקרון על בדיני הירושה - בכל הנוגע לענייני ביטוח, כאשר הוראת המוטבים בחוזה ביטוח סותרת את צוואת המבוטח, האמור בחוזה ביטוח גובר. אם, לדוגמה, נקבע בפוליסת ביטוח חיים שבמות המבוטח ישולמו התגמולים לשותפו העסקי, ובצוואתו המבוטח הוריש את עזבונו לאשתו ולילדיו – הכסף ילך לשותף.
לפעמים המציאות מזמנת מצבים מורכבים. לדוגמה, א' מגדיר בפוליסת ביטוח החיים שלו את אשתו כמוטבת. כעבור תקופה השניים מתגרשים, ובחלוף עוד שנתיים א' נישא לאשה אחרת - אך שוכח לעדכן את הוראת המוטבת בפוליסה כך ששמה של אשתו הראשונה עדיין מופיע בהגדרת המוטב.
לשכחה זו עלול להיות מחיר כבד. גם אם לימים א' יבקש להוריש את עזבונו לאשתו השנייה באמצעות צוואה שיערוך, יעודם של כספי ביטוח החיים עדיין ישאר לטובת הגרושה, ובמצב המשפטי של היום רבים הסיכויים כי בניגוד להיגיון ולכוונת המנוח הכסף ישולם לגרושה.
אמנם בפסקי דין אחדים נקבע שעקרונית ניתן לשנות הוראת מוטבי ביטוח גם באמצעות צוואה, אך זאת בכפוף לשני תנאים מצטברים:
1) יש לנסח את הוראת הצוואה המשנה את זהות מוטבי הביטוח באופן מפורש וספציפי;
2) יש לשלוח את הצוואה למבטח לפני מות המצווה.
אף שבמקרים אחדים בתי המשפט ריככו את התנאי השני והכירו גם בצוואה שהודעה עליה נמסרה למבטח לאחר מות המצווה, מדובר בחריגים, ומוטב שלא להסתמך על אפשרות שכזו.
* המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד יצחק איתן (פרנלדס)
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.