איך עושים סקירה ממזגת לפרשנות של השופטים הללו לגבי פסק הדין? השופט י' קדמי:
המערערת גרמה למותו של בעלה ב-31 כדורים שירתה בו בגלילון מטווח קרוב, בתוך ביתם, כשהיא מודעת למעשה וחפצה בתוצאותיו; והכול על רקע של התעללות קשה ומשפילה שהתעלל בה בעלה לאורך שנים מאז נישואיהם, לרבות באותו יום עצמו שבו נטלה את חייו. אף שפורמאלית לפחות ביצעה המערערת מעשה של רצח, גילתה התביעה הכללית הבנה למסכת ההתעללות והייסורים שעברו על המערערת וראתה במסכת זו משום "קינטור מתמשך ומצטבר" שהצדיק אישום והרשעה בהריגה בלבד.
השופטת ד' דורנר:
כרמלה בוחבוט הייתה אישה מוכה. עשרים וארבע שנים התעלל בה בעלה. ביישוב הקטן שבו היא מתגוררת היה זה סוד גלוי. הורי בעלה, אחיו, אחיותיו והסביבה, כולם ידעו על כך ושתקו. היא הסתובבה כצל, נושאת על פניה ועל גופה סימני חבלה ואינה מעלה חיוך. בניה בגרו באווירה של מכות שהוכתה אמם, וגם כשבגרו לא התערבו. בנובמבר 1993 היא אושפזה בבית-חולים לאחר שבעלה הכה בראשה בקבקב.
אובחנו סימני חבלה חמורים, ועל פני הדברים ברור היה כי הוכתה. לסגל בית החולים היא הסבירה כי הכתה את עצמה, ולמרבה הפלא ההסבר התקבל.
בתאריך 18.2.94 הוגדשה הסאה. הבעל הכה אותה מכות קשות במעמד שלושת בניה. היא נסוגה לחדר השינה וביקשה נפשה למות. בחדר היה רובה גלילון שבנה החייל הביא עמו.
היא טענה אותו במחסנית ודרכה את הנשק. לשמע קול הדריכה התקרב הבעל לפתח חדר השינה. אזי היא כיוונה את הנשק לעברו וירתה ירי אוטומטי עד שהמחסנית התרוקנה.
|