פורום הסדרת מעמד

לאון שלום,

אמנם בנוהל הורה קשיש ובודד יש סעיף שמתייחס לסיטואציה חריגה כאשר מוכח ניתוק קשר מוחלט וממושך בין ההורה המוזמן לילד הנוסף, אך הלכה למעשה חריג זה מאוד קשה ליישום.

משרד הפנים מתנגד נחרצות להרחבת החריגים ומקפיד על פרשנות צרה ומחמירה של הנוהל. הרשות רואה בקיום ילד נוסף – גם אם הוא רחוק והקשר איתו נותק – פסילה אוטומטית. הרשות אוחזת בעמדה כי יש לנהוג במשורה ביחס להפעלת החריגים, והיא דורשת ראיות אובייקטיביות חזקות ומשכנעות ביותר.

התנגנות הרשות באה לידי ביטוי בעצם ניהול ההליך, כאשר המדינה מסרבת לבחון את הבקשה בכל שלב ושלב. גם לאחר שהתיק מועבר לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים (ולעתים הדבר מצריך הליך משפטי נפרד), על פי רוב התיק "שוקע" בוועדה ולא מתבקלות החלטות במשך חודשים ואף שנים.

לעומת זאת בתי המשפט מגלים גישה גמישה והומניטרית יותר ומכירים ב"חריג לחריג" כאשר ניתוק הקשר (בין ההורה לילד הנוסף) מוכח היטב, ומדגישים כי הרוח של הנוהל גוברת על לשונו. במספר פרשות בתי המשפט מתחו ביקורת על עמדתה הפורמליסטית של הרשות ואילצו את המדינה לערוך בחינה פרטנית של נסיבות חיים אמיתיות (גיל מבוגר, מצב רפואי, בדידות בארץ מוצא ובעיקר הקשר עם הילד הנוסף בחו"ל.

ועדיין, זוהי סוגיה מורכבת ביותר. התוצאה הסופית במקרים מסוג זה במידה רבה תלויה באופן ניהול התיק ובמקצועיות ומסירות המייצג. מדובר בהליכים מורכבים ביותר הדורשים בניית תשתית עובדתית משכנעת מאוד, טיעונים משפטיים מדויקים מול פסיקה ספציפית, והתמודדות עם התנגדות עיקשת של הרשות בכל שלב. במקרים רבים בהחלט יש סיכוי להצליח.

בהצלחה.

אלכס שלום,

כאשר רשות האוכלוסין דוחה בקשה להמשך ההליך המדורג בטענה כי הקשר הזוגי איננו כן, מדובר בהחלטה מנהלית שנתונה להשגה ולביקורת שיפוטית. בשלב זה חשוב לפעול באופן מסודר ולא אמוציונלי.

הצעד הראשון הוא לקבל וללמוד את כל החומר: פרוטוקולי הראיונות של שני בני הזוג, נוסח ההחלטה המלא, וכל מסמך נוסף שעליו נשענת ההכרעה (למשל בדיקות שטח, רישומי כניסות ויציאות, מידע פלילי וכדומה). רק מתוך קריאה מדוקדקת של הפרוטוקולים אפשר להבין אילו סתירות או פערים יוחסו לכם, והאם אכן מדובר בסתירות מהותיות לגבי עצם הקשר וחיי המשפחה, או בהבדלי ניסוח, אי‑הבנות, טעויות תרגום או רישום.

לאחר מכן צריך לפעול במהירות להגשת ערר פנימי. הערר אינו יכול להסתפק בהצהרות כלליות על חוסר סבירות ההחלטה או רשעות מצד משרד הפנים, אלא צריך להתמודד פרטנית עם הנימוקים שהופיעו בהחלטה: להסביר היכן אין למעשה סתירה, היכן מדובר בפרטים שוליים שאין בהם כדי לערער את התמונה הכוללת של חיי משפחה, והיכן נפלה שגיאה ברורה בהבנת הדברים או בהסקת המסקנות.

קיומו של ילד משותף הוא רכיב מהותי הן מבחינת ההוכחה העובדתית לקשר זוגי מתמשך, והן מבחינת שיקולי טובת הילד שעל המערכת להעניק להם משקל של ממש. כאשר ההחלטה מתעלמת בפועל מחיי המשפחה הממשיים ומהנזק הצפוי לילד במקרה של הפרדת ההורים או הרחקת אחד מהם מן הארץ, ניתן – ולעיתים אף צריך – לטעון כי ההכרעה לוקה בחוסר סבירות, בחוסר מידתיות, ואף בפגם בשקילת שיקולים רלוונטיים.

במישור המעשי, מומלץ שלא להסתפק בפנייה כללית או רגשית לרשות, אלא לרכז תשתית ראייתית מסודרת: מסמכים המעידים על מגורים משותפים לאורך זמן, ניהול משק בית משותף, חשבונות בנק או התחייבויות כספיות משותפות, תיעוד רפואי או חינוכי של הילד המראה את מעורבות שני ההורים, תצהירים של בני משפחה וחברים המעידים על הקשר, ותיעוד מצטבר של חיי היום‑יום (תכתובות, תמונות לאורך זמן וכיו"ב). כל אלה צריכים להשתלב בטיעון קוהרנטי אחד, שלא “מציף” את הרשות בחומר לא ממוין אלא מציג נרטיב ברור של חיי זוגיות ומשפחה.

בנוסף, יש חשיבות רבה לכך שבן הזוג הזר לא ייקלע למצב של שהייה ללא רישיון בישראל, שכן שהייה בלתי חוקית מקשה מאוד על ניהול ההליכים ועל הנכונות של הרשות או של בית הדין להיעתר לבקשות. לכן, יש לפעול ללא דיחוי, בתוך המועדים הקבועים בדין להגשת השגה או ערר, ובמקביל לברר מהו המעמד הרשמי הנוכחי של בן הזוג הזר ומהם סיכוני האכיפה.

בהצלחה!

קייט שלום,

התשובה לשאלתך היא חיובית - אם את יהודייה או בת ליהודי או נכדה ליהודי, וזאת בהתאם לחוק השבות. ישנו פסק דין משנת 2010 בעניין משפחת מקסימנקו, שקבע עיקרון משפטי חשוב: חוק השבות לא מגביל את מספר הפעמים שבהן יהודי יכול לעשות שימוש בזכות העלייה. מי שוויתר על האזרחות הישראלית זכאי לעלות שוב ולקבל אזרחות במסגרת "עלייה חוזרת".

בית המשפט העליון הבהיר שעולה בשנית הוא בדרך כלל מי שלא הצליח להסתגל בישראל ובחר לנתק את הקשר עם המדינה. במקרה שלך המצב שונה - חיית בארץ 20 שנה, שירתת בצבא ובנית קריירה מדעית. הוויתור על האזרחות היה כורח שנבע מהחוק הגרמני דאז.

חשוב, עם זאת, להבין שעליה בשנית פירושה בין השאר הצהרת כוונה להשתקע בישראל במעמד הגשת הבקשה לעליה. נציגות החוץ יכולה לטעון שבנסיבותייך יש להגיש את הבקשה בישראל. במקרים מסוימים הרשות אף בוחרת לבחון את כוונת ההשתקעות בישראל באמצעות אשרה זמנית מסוג א/1 או א/5 לשנה - הכל כדי לראות שאכן העתקת את מרכז חייך לישראל, ובחלוף שנה להעניק אזרחות מכוח שבות.

עוד תצטרכי לעמוד ביתר דרישות חוק השבות על סייגיו, והחשובים שבהם - היעדר מסוכנות לשלום הציבור ואם את יהודייה, הרשות חייבת לוודא שלא המרת את דתך מרצון.

בהצלחה.

שלום לך,

מצבך מורכב ודורש התייחסות זהירה ומדויקת. ננסה להבין את האתגרים ואת האפשרויות שעומדות בפניך.

מבחינה עקרונית, הזכות להגיש בקשה להליך מדורג קיימת גם במצב שלך, אבל - וזה "אבל" גדול - משרד הפנים יתייחס לתיק זה בחשדנות מוגברת. הסיבות לכך ברורות: את נמצאת בשילוב של שני גורמים שמדליקים נורות אדומות אצל פקידי משרד הפנים.

הגורם הראשון הוא שכבר עברת הליך מדורג בעבר עם אזרח ישראלי אחר. כשמדובר בהליך מדורג לא לראשונה ועם בן זוג אחר משרד הפנים מתייחס לעניין בקפדנות מיוחדת.

הגורם השני, והוא אולי אפילו יותר בעייתי, הוא ששהית בישראל באופן לא חוקי במשך שנים רבות. משרד הפנים רואה התנהלות זו בחומרה ומאוד מחמיר בבדיקת בקשות חדשות מכל עילה שהיא.

הליך מדורג שני, אם תבחרי להיכנס אליו, יהיה מאתגר. הרשות תעמיד דרישות מחמירות יותר הן לגבי מסמכי סף, הן לגבי מסמכי מרכז חיים וכנות הקשר, וחשוב לא פחות - ראיון כנות הקשר יהיה הפעם מעמיק במיוחד, וכך גם הבחינה של ממצאיו על-ידי נציגי הרשות.

לסיכום, זכותכם המלאה להגיש בקשה להסדרת מעמד בנסיבות שתיארת, אך נכון לכם אתגר לא קטן, והמלצתי בנסיבות כאלה לא לנסות את מזלכם ללא ייצוג מסור ומקצועי.

בהצלחה.

שלום לך,

מצטער לשמוע על החוויה הקשה שעברה חברתך. זהו למרבה הצער מצב שאינו נדיר בנתב"ג, שכן משרד הפנים מפעיל מדיניות נחושה למניעת הגירה בלתי חוקית לישראל ועורך בדיקות קפדניות במיוחד כלפי מבקרים ממדינות מזרח אירופה.

לגבי האפשרות לתבוע את המדינה - מבחינה משפטית, לביקורת הגבולות מסורה סמכות רחבה לבצע תשאולים ולסרב כניסה למי שלדעת הבקרים מהווה סיכון להשתקעות או עבודה לא חוקית בישראל. אמנם אין לשלול את האפשרות להגיש תביעה אזרחית על יחס משפיל או פוגעני במיוחד, אבל זהו מסלול מורכב ומאתגר שסיכויי ההצלחה בו אינם גבוהים (לשון המעטה), במיוחד כאשר מדובר בסמכות שיקול דעת של רשות מינהלית.

באשר לביטול איסור הכניסה - לאחר שחברתך הורחקה מישראל, היא נכנסה אוטומטית לרשימה השחורה של ביקורת הגבולות, ולפי המידע שבידי, איסור הכניסה תקף לתקופה של לפחות חמש שנים מיום קבלת הסירוב. למעשה, הדרך היחידה לנסות להיכנס שוב לישראל היא באמצעות הליך מסודר של הזמנת תייר מראש - כלומר, להגיש בקשה מתוך ארץ המוצא למשרד הפנים לקבלת אישור כניסה מראש.

מסלול זה כולל הגשת בקשה רשמית שעלולה לגרור סירוב ראשוני. את הסירוב הזה ניתן לתקוף באמצעות ערר פנימי במשרד הפנים, ואם גם זה לא יועיל - ניתן לפנות לבית הדין לעררים.

חשוב להדגיש שזהו הליך משפטי מורכב שדורש ליווי של עורך דין המתמחה בדיני הגירה, מעמד ומשרד הפנים. בלי ייצוג משפטי מקצועי, הסיכויים להצליח להסיר את איסור הכניסה הם כמעט אפסיים.

כדאי לדעת שלפעמים, במקרים מסוימים, עורך דין מנוסה בתחום יכול לנסות לפעול מול ביקורת הגבולות עוד לפני הגשת ערר רשמי לבית הדין, ולעיתים אף להציע ערבות כספית שתבטיח את יציאתה של חברתך בתום התקופה המתוכננת. אבל גם זה אינו מובטח ותלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה.

לסיכום, אני ממליץ בחום לפנות לעורך דין המתמחה בנושאי הגירה ומשרד הפנים כדי לבחון את האפשרויות הקיימות במקרה הספציפי של חברתך, ולהבין האם יש סיכוי ריאלי להסיר את איסור הכניסה או שעדיף להמתין את תקופת האיסור.

בהצלחה!

שיר שלום,

מהשאלה לא ברור באמצע איזה הליך עזבת את ישראל. אם עשית זאת תוך כדי הסדרת מעמד מכוח זוגיות או נישואין, כדאי לדעת:

כאשר אדם נמצא באמצע ההליך המדורג להסדרת מעמד בישראל מכוח קשר נישואין או חיים משותפים עם אזרח ישראלי, עזיבת הארץ לתקופה ממושכת עלולה ליצור סיבוכים משמעותיים. משרד הפנים ורשות האוכלוסין בוחנים בכל שנה מחדש את כנות הקשר הזוגי, קיום מרכז חיים משותף בישראל, והמשך היחסים. עזיבת הארץ לתקופה ארוכה עלולה לעורר חשדות של משרד הפנים ביחס לכנות הקשר ולכוונה להשתקע בישראל.

משרד הפנים מקפיד לבדוק את המשך קיום מרכז החיים בישראל, ואם התברר שבן הזוג הזר עזב את הארץ לתקופה ממושכת, הרשות עלולה להסיק מסקנות שליליות ביחס להמשך ההליך והקשר הזוגי. במקרים מסוימים, הרשות אף עשויה להפסיק את ההליך ולדרוש מהזר לעזוב את ישראל.

במצב כזה, כאשר אדם מעוניין לחזור לישראל ולהמשיך את ההליך לאחר עזיבה, הוא יצטרך להוכיח למשרד הפנים מספר דברים מהותיים: ראשית, שהקשר הזוגי עם בן הזוג הישראלי נמשך ואמיתי למרות העזיבה. שנית, שלעזיבה הייתה סיבה מוצדקת ולגיטימית, כגון צורך לטפל בקרוב משפחה חולה במדינת המוצא, סיום עניינים חשובים, או נסיבות אחרות שאינן מעידות על ניתוק הקשר עם ישראל. שלישית, שהכוונה לשוב ולהשתקע בישראל עם בן הזוג היא כנה ואמיתית.

אם עזבת את ישראל באמצע הליך של עליה -

אם הכוונה היא למצב שבו אדם החל בתהליך עליה מכוח חוק השבות ועזב את הארץ לפני השלמת התהליך, המצב פחות בעייתי, אך עדיין דורש טיפול זהיר. כאשר זכאי שבות מגיש בקשה לעליה ומקבל אישור ראשוני אך לא משלים את התהליך, עזיבה לתקופה ממושכת עלולה להיתפס על ידי הרשויות כחוסר כוונה אמיתית להשתקע בישראל.

אחד מהסייגים שבגללם נדחות בקשות לעליה הוא "היעדר כוונה להשתקע בישראל". עזיבה באמצע התהליך עלולה לשמש ראיה לכך שאין למבקש כוונה אמיתית להשתקע, ולכן עם החזרה לישראל עשויה להיות צורך בהסברים מפורטים ובהצגת ראיות לכוונה האמיתית להשתקע.

במקרה זה, כאשר אדם מעוניין לחזור ולהמשיך את תהליך העליה, עליו להיות מוכן להסביר את הסיבות לעזיבה הזמנית ולהוכיח שמדובר באמת בהתקדמות לקראת השתקעות בישראל ולא בניסיון להשיג אזרחות ישראלית מבלי לחיות בפועל בארץ.

רועי שלום,

גם כשההורים נשואים, ישנם מקרים שבהם משרד הפנים דורש הכרה פורמלית באבהות כדי שהילד יקבל אזרחות ישראלית.

המקרה הראשון והמרכזי הוא כאשר לא חלפו 300 ימים (כ-10 חודשים) מיום הנישואין ועד ללידת הילד. במצב כזה, הרשות עשויה לדרש הוכחות נוספות לכנות הקשר, ובמקרים מסוימים אפילו הליך משפטי להכרה באבהות. זה נובע מכך שהמדינה רוצה לוודא שמדובר בקשר אמיתי ולא ב"נישואים פיקטיביים" למטרת קבלת מעמד.

מקרה נוסף הוא כאשר הילד נולד בחו"ל וההורה הישראלי לא הודיע על דבר הלידה לנציגות ישראל באותה מדינה תוך 30 יום מיום הלידה. החוק מחייב את ההודעה במועד הזה, ואי עמידה בו עלולה להוביל לדרישה להכרה באבהות באמצעות הליך משפטי בישראל. במקרים של רישום מאוחר הרשויות עשויות לדרוש מסמכים נוספים ואף פסק דין מבית המשפט.

בנוסף, הרשות דורשת מסמכים שמוכיחים שהאם היא האם היולדת, מה שמכונה "הוכחות פרי בטן". מסמכים כאלו כוללים אישור לידה מבית היולדות, מכתב שחרור מבית החולים, או מסמכי מעקב היריון מהשליש השלישי. בהיעדר מסמכים אלו, ייתכן שיידרש פסק דין אבהות מבית המשפט בישראל.

כך עובד הליך ההכרה באבהות דרך בית המשפט למשפחה בישראל לפי "נוהל חו"ל: ההורים מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל לקביעת אבהות וצו לבדיקת DNA. בית המשפט נותן צו לעריכת בדיקה גנטית, ולפי נוהל חו"ל, הנציג הקונסולרי בנציגות הישראלית באותה מדינה אחראי לנטילת דגימות הרוק או הדם מהאב, האם והילד במקום שהותם. הדגימות נשלחות בפרוצדורה מיוחדת לאחת מארבע המעבדות המוסמכות בישראל (בדרך כלל בית החולים תל השומר), שם מבוצעת בדיקת ה-DNA. המעבדה מעבירה את תוצאות הבדיקה ישירות לבית המשפט למשפחה ולא להורים, ובית המשפט מוציא פסק דין הצהרתי. לאחר קבלת פסק הדין, ניתן להגיש אותו למשרד הפנים או לנציגות ישראלית לצורך רישום הילד כאזרח ישראלי והנפקת תעודות מעמד.

שלום רב,

חשוב להבין שהכניסה לישראל לעולם אינה מובטחת עבור אזרחים זרים: גם אם יש לך ויזת סטודנט תקפה, ETA או אישור אחר, ההחלטה הסופית היא של קצין ביקורת הגבולות בנתב"ג, בכל כניסה מחדש. הוא רואה על המסך את כל ההיסטוריה שלך במדינה – כמה זמן שהית, אם חרגת מתוקף הוויזה (אפילו בכמה ימים), אם עבדת לא לפי התנאים, אם נטשת הליך מול רשות האוכלוסין או אם היו בעיות אחרות.

​

מבחינת המערכת, מי שהה כאן תקופה ארוכה על ויזת סטודנט נכנס אוטומטית לקבוצת "סיכון הגירה". גם יציאה "רגילה" יכולה להיות בעייתית אם היו חריגות קודמות, כי הכול מתועד במאגרי משרד הפנים וביקורת הגבולות.

​

ברגע שסירבו לך כניסה והעלו אותך על טיסה חזרה, זה לא נגמר שם. בדרך כלל נרשמת מניעת כניסה של לפחות 5 שנים, והרישום של הסירוב וההרחקה נשאר במערכת לצמיתות – גם אחרי שהתקופה "נגמרת", כל ניסיון חוזר ילווה בבדיקה קפדנית ובחשדנות גבוהה יותר.

​

יש מה לעשות, אבל ממש לא מומלץ פשוט לקנות כרטיס חדש ולנסות שוב "לראות מה יהיה". הדרך הנכונה היא לערוך בירור מעמיק של ההיסטוריה, לבדוק בדיוק מה קרה, אם היו חריגות, הליכים קודמים וכיוצא באלה.

ניתן לפנות מראש לרשות האוכלוסין באמצעות מייצג מומחה ולהגיש בקשה מנומקת לאישור כניסה מיוחד, עם הסבר מלא: מה הייתה הבעיה בעבר, מה השתנה, מה מטרת הביקור עכשיו (לימודים קצובים עם קבלה רשמית, ביקור משפחתי וכו'), ועוגנים חזקים בחו"ל (עבודה, משפחה, נכסים).

פנייה כזו חייבת להיות מגובה במסמכים משכנעים: מכתב קבלה ללימודים עם תאריכים ומימון, אישורי עבודה/לימודים מחו"ל, דוח בנקאי שמראה יכולת כלכלית. לפעמים מאשרים בתנאים כמו ערבות כספית או התחייבות לעזיבה.

אם הסירוב ניתן זה עתה ואתם "תקועים" בביקורת גבולות: מומלץ לשמור על קור רוח, לא לשקר, לא להסתבך בהסברים לא משכנעים. יש למסור הסבר עקבי ומנומס, ולפנות מייד לעורך דין שמתמחה בתחום. איש מקצוע יכול לפעמים רבות לשנות את ההחלטה, אם באמצעות משא ומתן עם הגורמים, ואם דרך בית הדין.

בהצלחה.

טל שלום,

זכות שבות (עלייה) מסורה בהתאם לחוק ליהודי (מי שאמו יהודייה), לבן ליהודי (מי שאביו יהודי) או נכד ליהודי (מי שסבו יהודי). אם הוריך עלו לישראל, זה עדיין לא אומר שאתה מחזיק אוטומטית בזכות זו. צריך לוודא שאתה לכל הפחות נכד ליהודי (שאז אתה מחזיק בזכות) ולא נין ליהודי (שאז אין לך זכות עלייה).

המסמכים ששימשו את הוריך במהלך העלייה ישמשו כמובן גם אותך, אך חשוב להבין שיהיה עליך להציג את כל שרשרת המסמכים ולא להסתמך על מה שרשום אצל הרשויות על סמך הליך העלייה של הוריך.

בקשתך תיבדק מחדש (de novo) ועליך להציג את כל מסמכי המקור. כמובן שהרשות תיתן את דעתה גם על הרישומים שלה הקשורים להוריך, אך זה לא פוטר אותך מחובה להציג מסמכי מקור.

בנוסף, יהיה עליך להוכיח כוונה להשתקע בישראל.

כמו כן, אם אתה יהודי, הרשות תבקש לוודא שלא מדובר ביהודי שהמיר את דתו מרצון.

לבסוף, ייבדק עברך הפלילי - אם יש לך עבר פלילי, הרשות תפעל לפי נוהל ספציפי כדי לוודא שלא נשקפת סכנה לשלום הציבור בנסיבות העניין.

בהצלחה!

רפאל שלום,

אני משער שהתכוונת בשאלתך אם ניתן להגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני, כאשר אין בידיך את מסמכי הסף הנדרשים לפי הנוהל.

אפשר להגיש בקשת מקלט גם כשאין בנמצא מסמכי סף, אך לפי הנוהל זה מחייב את מבקש המקלט למסור גרסה מפורטת ולהסביר היטב מדוע אין בידו מסמכים, והיעדר המסמכים נבחן במסגרת מהימנות הבקשה.

הנוהל אינו מתנה את עצם פתיחת ההליך או קבלת הבקשה בהצגת דרכון, תעודת זהות או מסמכי סף אחרים, אלא מחייב את המבקש למסור את פרטיו המלאים ולהציג כל מסמך שיש לו, אם בכלל. כאשר אין שום מסמכים, על המבקש להצהיר במפורש שאין ברשותו מסמכים ולפרט את נסיבות היעדרם – למשל אם נאלץ לברוח בחיפזון, אם המסמכים נתפסו, הושמדו, או אם פנייה לרשויות ארצו לשם שיחזור מסמכים עלולה לסכן אותו.​

ועדיין, בעיה חמורה יכולה להתעורר בקשר עם זיהוי המבקש. בעיית ההזדהות והזיהוי ללא דרכון תקף מתעוררת תדיר במסגרת דיני הפליטות, ומדובר במשוכה לא נמוכה.

במצב כזה, מרכז הכובד עובר לעדות בעל‑פה של המבקש ולהתרשמות מהגרסה שהוא מוסר במהלך ראיון ה‑RSD. ההכרעה בשאלה אם להכיר בו כפליט מתקבלת על בסיס מכלול הראיות: הסיפור שהוא מספר, מידת הפירוט, העקביות הפנימית, ההתאמה למידע מדינתי, ואם במהלך ההליך מצליח המבקש בכל זאת להשיג או להציג חיזוקים ראייתיים כלשהם.

הנוהל מטיל עליו חובת שיתוף פעולה מתמשכת – אם לאחר הגשת הבקשה מתעורר סיכוי מעשי להשיג מסמך או ראיה, מצופה ממנו לפעול לכך ולהעבירם לרשות. היעדר מסמכים כשלעצמו אינו עילה אוטומטית לדחייה, אבל אם מתברר שניתן היה להשיג מסמכים ושהמבקש נמנע מכך ללא הצדקה, או שההסבר שהוא נותן להיעדרם אינו משכנע, הדבר עלול לפגוע באמינותו ולהוביל לדחיית הבקשה.​

חשוב לדעת שבמדינות רבות ניתן לקבל מסמכים באמצעות מייצג (על-ידי עריכת ייפוי כוח כדין).

בהצלחה

שלום,

לא הצלחתי להבין כ"כ איך התגייסת לצה"ל ללא מעמד של א/5 או א/1 לפחות - ומעמד מסוג זה מקנה בזכות לעבוד ולקבל שירותי קופ"ח.

שלום,

לא מדובר בעליה, אם החייל אוחז באזרחות ישראלית מלידה.

זהו מסלול שונה שוני מהותי.

אם הזר זכאי שבות (עליה), ולא להתבלבל עם מי שזכאי לאזרחות ישראלית מכוח לידה (היינו, בעת לידתו לפחות אחד ההורים שלו היה אזרח ישראלי), הוא רשאי להוציא אשרת א/1 (עולה בכוח) שתעניק לו רישיון ישיבה זמני עם זכויות סוציאליות וקופ"ח וזכות לעבוד בישראל, עד שנתיים, שבמהלכן יצטרך להחליט אם בכוונתו לעשות עליה אם לאו.

אגב - אינני יודע אם הוא רשאי להתגייס לצה"ל עם רישיון מסוג זה, הדבר מצריך בדיקה אל מול רשויות צה"ל.

בהצלחה,

רות שלום,

אני לא עוסק בסוגיות אלה, אך קריאת הפשט של החוק תומכת בעמדתך.

סעיף 3(ג1) לחוק (חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים...") קובע:

"על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובסעיף 10א, תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של תושב שמלאו לו 16 שנים יועברו לרשות גם לצורך הכללתם במאגר הביומטרי, ובלבד שהתושב שממנו ניטלו התמונות האמורות נתן את הסכמתו המפורשת לכך, בכתב, והכול בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת".

זכותך לדרוש - בהתאם להוראות החוק - כי הנתונים שלך יימחקו מהמאגר ולא ייעשה בהם שימוש.

אורית שלום,

אינני עוסק בתחום הבחירות ולכן דעתי מבוססת על קריאת הפשט בלבד ואין להסתמך עליה.

אם את אוחזת ברישיון לישיבת קבע - להערכתי, את יכולה להצביע.

לגבי א/5 - אינני בטוח.

מציע לעיין בסעיף 12 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965.

אביאל שלום,

הרישיון שמקבל בן/בת זוג של אזרח/ית ישראלי/ת במהלך ההליך המדורג הוא רישיון זמני, ולא קבוע. אין "הארכה אוטומטית" של הרישיון - כל שנה משרד הפנים עורך בדיקה מחדש של המצב.

משרד הפנים בודק מדי שנה את תקינות הקשר הזוגי ותוקפו, את קיומם של חיים משותפים וניהול מרכז חיים משותף בישראל, היעדר עבר פלילי, ומבחנים נוספים הרלוונטיים להליך.

לכן, הדרישה לחוזה שכירות היא לגיטימית לחלוטין ואין בכך שום דבר חריג. חוזה השכירות הוא אחד האמצעים להוכיח שבני הזוג מנהלים אכן חיים משותפים בישראל.

חשוב להבין שחוזה השכירות הוא רק אחד מהמסמכים שתידרשו להציג. מדי שנה תצטרכו להמציא מכתבי המלצה עדכניים, מכתב עדכון על הקשר מכם, אסמכתאות להוצאות משותפות כמו חשבונות וקבלות, הוכחות הכנסות, תמונות משותפות, תכתובות, ומסמכים נוספים.

המלצה שלי: התאזרו בסבלנות. ההליך המדורג אורך כחמש שנים בסך הכל, וזו חלק מהשגרה. התייחסו לדברים בפרופורציה ובהבנה - משרד הפנים עושה את מלאכתו ובודק שהקשר אמיתי ותקין.

בהצלחה לכם!

ליאן שלום,

אי אפשר להמשיך את ההליך. אם חזרתם למקסיקו פירוש הדבר שהרשות סגרה את ההליך המדורג שלכם (לא "הקפיאה", אלא סגרה), וככל שתחליטו לחזור לישראל תוכלו להגיש בקשה חדשה בעניין.

אתם כמובן לא יכולים לנהל את ההליך המדורג בחו"ל, תנאי יסוד של ההליך - ניהול מרכז חיים משותפים בישראל.

תיאורטית אתם יכולים לפתוח בהליך חדש על-ידי פנייה לנציגות החוץ של ישראל בחו"ל, אלא שבפועל אפשרות תיאורטית זו עובדת קשה מאוד. הנציגויות לא ערוכות להליכים כאלה, מתנהלות בעצלתיים, עושות המון טעויות - ופועל יוצא, שלב ה"המראה" עד לקבלת האישור המיוחל להיכנס לישראל לצורכי ההליך, לעתים אורך שנה ואף יותר.

לכן המלצתי היא שבן הזוג הישראלי יגיע לארץ, יתחיל לטפל בכל נושא החזרה של התא המשפחתי לישראל - ויגיש את הבקשה במשרד הפנים בישראל. כן, אני מודע לכך שנקיטת דרך זו יכולה לגזור על בני הזוג פרידה ארוכה, אך אפשר לטוס למקסיקו ובנסיבות מסוימות אפילו אפשר להגיע לביקור בישראל (אם כי יש כאן אתגרים מסוג אחר). מכל מקום, זוהי האפשרות הכי פרקטית.

חשוב גם לדעת שצפוי לכם הליך חדש לחלוטין ופרק הזמן הקודם ככל הנראה לא יבוא במניין התקופה הנדרשת לצורך סיום ההליך וקבלת אזרחות ישראלית.

בהצלחה

ניקול שלום,

למה הכוונה "הליך אזרחות"? האם ניהלת הליך של הסדרת מעמד מכוח זוגיות והפסקת אותו? אם כן - מה הנסיבות?

האם מדובר בהליך עליה?

עילה אחרת?

פרטים חסרים אלה מאוד חשובים לצורך מתן מענה לשאלה.

אור שלום,

המצב שלך מורכב, אך בהחלט אינו חסר סיכוי. שנים רבות של חיים בישראל ושלושה ילדים אזרחי ישראל יוצרים תשתית הומניטרית משמעותית, גם נוכח שהייה ממושכת ללא מעמד.

הגורם המרכזי והחזק ביותר בעניינך הוא הילדים. המשפט הישראלי והרשויות מכירים בזכותם של ילדים אזרחי ישראל לגדול עם הוריהם, ועקרון טובת הילד הוא עקרון יסוד מחייב. הפרדת אם מילדיה נחשבת פגיעה קשה בזכויותיהם, ושלושה ילדים מחזקים עוד יותר את השיקול ההומניטרי.

לצד זאת, 12 שנות חיים בישראל יכולות להעיד על השתרשות עמוקה – חברתית, משפחתית ולעיתים גם תעסוקתית. השתלבות מתמשכת כזו נחשבת שיקול חיובי בבחינת בקשות הומניטריות.

אכן, השהייה הארוכה ללא מעמד מהווה קושי, שכן מדובר בהפרה ממושכת של דיני ההגירה. עם זאת, במקרים שבהם מעורבים ילדים ישראלים, הרשויות חייבות להעניק משקל רב לטובת הילדים ולהיבטים ההומניטריים, ולא להיבט הענישתי בלבד.

ההליך הרלוונטי הוא הגשת בקשה הומניטרית להסדרת מעמד. הבקשה צריכה להתמקד בקשר ההדוק לילדים, בתפקידך כהורה מרכזי, ובהשלכות הקשות שתהיינה להרחקתך. נדרש תיעוד מקיף: מסמכי הילדים, אישורים ממערכת החינוך והבריאות, הוכחות להשתלבות וליכולת פרנסה, וכן מכתבי תמיכה מגורמים קהילתיים ומקצועיים.

מדובר בהליך מאתגר ומורכב, שלעתים נמשך שנים, וכולל ראיונות, דרישות להשלמת מסמכים ושיתוף פעולה מלא עם הרשויות. ליווי של עורך דין המתמחה בהליכים הומניטריים חיוני לצורך בניית אסטרטגיה נכונה והצגת המקרה באופן מיטבי.

לסיכום, חרף הקשיים, למקרה שלך יש בסיס חזק להסדרת מעמד. הילדים הישראלים והשנים הרבות בישראל יוצרים עוגן הומניטרי משמעותי. באמצעות הכנה מקצועית, הצגת התמונה המלאה והסתייעות בליווי משפטי מתאים – קיימים סיכויים ממשיים להצלחה.

שלום רב,

רישיון 2(א)(5) ניתן לזרים שהגישו בישראל בקשה למקלט מדיני - עד לקבלת מענה לבקשה. רישיון זה אינו אוצר בחובו אישור עבודה, אבל לאור הסכמות שאליהן הגיעו נציגי המדינה ומשרד הפנים (וכל עוד לא נקבע אחרת, ולמיטב הידיעה טרם נקבע משהו אחר, אך לא בדקתי את זה לאחרונה) לא תתקיים מדיניות אכיפה באשר לאיסור לעבוד. במילים אחרות, אסור אבל מותר.

לא ניתן "להאריך" רישיון זה מטעמים שאינם קשורים בבקשת המקלט. אפשר לשקול הסבה של הבקשה להליך הומניטרי, אבל לכך צריך להיות בסיס משפטי, עובדתי וראייתי מוצק.

אין להגיש בקשות סרק. מכל מקום, עצם הגשת בקשה מטעמים הומניטריים (או אחרים) לא יקנה למבקשת כל מעמד זמני בשלב בחינת הבקשה.

לא ניתן "להכשיר" את השהיה של מי שאוחז ברישיון 2(א)(5) בכל דרך מלאכותית או שקרית. או שבקשת המבקשת למקלט מדיני תאושר בסופו של דבר והיא תקבל מעמד של פליטה, או שהיא תסורב והמבקשת תידרש לעזוב את ישראל.

ככל שהמבקשת תקים קשר זוגיות אמיתי עם אזרח ישראלי, תוכל להגיש בקשה להסדרת מעמדה בארץ מכוח קשר זה.

כל עוד המבקשת אוחזת ברישיון 2(א)(5) בתוקף, לא יינקטו צעדי הרחקה כלפיה. אם הבקשה למקלט תסורב והמבקשת לא תכבד את ההחלטה, מן הסתם המדינה תהיה רשאית להרחיק אותה.

דניאל שלום,

בשאלתך חסרים פרטים ואשלים אותם ברשותך. אני מניח שאתה אזרח ישראלי ואם הילד אינה אוחזת באזרחות ישראלית. במקרה זה הילד זכאי לאזרחות ישראלית בהתאם לחוק האזרחות - מכוח לידה, קרי מתוקף העובדה שאחד מהוריו היה אזרח ישראלי בעת לידתו, זאת ללא קשר למקום הלידה (אם בישראל ואם בחו"ל).

אלא שבמקרים מסוימים הכרה זו אינה נעשית באופן אוטומטי ואינה יכולה להתבסס רק על העובדה שאתה ישראלי. אם האזרחות מתבססת על העובדה שהאב (ולא האם) הנו אזרח ישראלי, אם הילד נולד מחוץ לנישואין, או אם לא חלף פרק זמן של 300 ימים לפחות בין מועד נישואי ההורים ללידה, הרשות תדרוש הוכחת אבהות בדרך של בדיקה גנטית, בדיקה לסיווג רקמות בישראל בפרוצדורה מיוחדת שננקטת בבית המשפט לענייני משפחה בישראל בלבד.

גם במקרים שבהם המבקשים עונים לקריטריונים המנויים לעיל (לדוגמה, נשואים ובמועד הלידה חלפו למעלה מ-300 ימים מעת יום הנישואין) אבל לא מעדכנים את נציגות ישראל בחו"ל על דבר הלידה תוך 30 ימים, עשויה הרשות להתנות את רישום הלידה ומתן האזרחות בהוכחת אבהות באמצעות בדיקה גנטית בישראל.

שלום רב,

אדייק; מעסיק לא "רשאי" להעסיק מבקשי מקלט האוחזים ברישיון מסוג 2(א)(5), אלא נכון להיום ישנו הסדר בין המדינה למעסיקים שלפיו המדינה לא פועלת לאכיפת האיסור ולמעשה מסכימה בשתיקה להעסקה כאמור.

ככל שהעסקה בתחום הסיעוד אינה דורשת הסמכה או אישור מיוחדים (ובהקשר הזה אין רלוונטיות להיות הזרה אחות מוסמכת במדינת מוצאה, שכן הסמכה בחו"ל אינה מסייעת כאן), על פני הדברים בלבד (והדבר צריך בירור פרטני) איני רואה הגבלה בהקשר זה.

רישיון 2(א)(5) לא יומר לכל רישיון אחר, או במילים פשוטות, לא ניתן "להלבין" רישיון זה באשרה אחרת. זאת להוציא מקרים שבהם הזר שמחזיק ב-2(א)(5) מקבל רישיון זמני מכוח זוגיות או נישואין עם אזרח ישראלי או אזרחות מכוח שבות (אך במקרה זה אין סיבה שיפתח בבקשת מקלט).

אקדים כאן גם שאלה שלעתים מועלית בקשר עם מחזיקי 2(א)(5) - גם קבלת תעודת גיור (מוכר וכזה שנעשה בקהילה יהודית מוכרת בישראל) בספק אם יהיה בה כדי להקנות למתגייר מעמד בישראל מכוח אותו גיור. זאת מאחר שמשרד הפנים דוחה על הסף בקשות לאזרחות מכוח גיור שמוגשות על-ידי זרים אשר שהו בישראל במהלך הליך הגיור עם רישיון 2(א)(5), והסיכויים להפוך את הקערה על פיה בבית המשפט אינם ברורים כלל לאור הפסיקה הנהגת.

אלכס שלום,

מצבך מורכב ודורש התייחסות מקצועית. שהייה בלתי חוקית יוצרת נטל גבוה מאוד להוכחת כנות הקשר הזוגי במהלך התהליך.

ישראלים המקיימים קשר זוגי עם אזרח זר רשאים להגיש בקשה להסדרת מעמד. אם הקשר עם בן או בת הזוג אמיתי וניתן להוכיחו, זה מהווה בסיס לבקשה. נדרש לאסוף ראיות לקשר כמו תמונות, תכתובות, אישורי מגורים משותפים, עדויות של מכרים, וכל מסמך המעיד על חיים משותפים. חשוב להכין את התיק לפני הגשת הבקשה.

קיומם של ילדים משותפים מעלה את סיכויי הבקשה.

אך בשל השהייה הבלתי חוקית של הזר משרד הפנים לעתים מערים קשיים על בני הזוג עוד בשלב פתיחת הבקשה, ובהקשר זה על המייצג (כן, בתיקים מורכבים מסוג זה מאוד לא מומלץ לפעול ללא ייצוג מקצועי) לדעת לנטרל התנגדויות באמצעות פסיקה.

לאחר עמידה בדרישות הפורמליות המחמירות ביחס למסמכי הסף שיש לתמוך בהם את הבקשה להסדרת מעמד בן הזוג, ולאחר הוכחת כנות הקשר - ולו על פני הדברים - באמצעות מסמכים, יזומנו בני הזוג לראיון במשרד הפנים.

אם צולחים את המשוכה הגבוהה שבפתח ההליך בנסיבות מורכבות אלה, וכאמור ישנם קשיים לא מעטים שמערים משרד הפנים בניגוד להלכות של בית המשפט העליון, השלב הבא הוא קבלת מעמד זמני מסוג ב/1 ולאחר מכן רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5.

בהצלחה!

אליס שלום,

את לא חייבת לעזוב את הארץ. הילד המשותף הישראלי מהווה בסיס משמעותי לבקשה הומניטרית להישאר בישראל גם לאחר הפרידה.

המשפט הישראלי מכיר בזכות של ילד ישראלי לשמור על קשר הדוק עם שני הוריו. עקרון טובת הילד הוא שיקול מרכזי בהחלטות מסוג זה, והרשויות צריכות להכיר בכך שהפרדה מאולצת בין הורה לילדו עלולה לגרום נזק רגשי והתפתחותי. שלוש שנות נישואין וילד משותף מהווים ביחד בסיס לא מבוטל לבקשה הומניטרית על פי נוהל הפסקת הליך.

את רשאית להגיש בקשה מפורטת למשרד הפנים המבוססת על הנוהל ההומניטרי הספציפי. הבקשה צריכה להדגיש את הקשר לילד, את חשיבות נוכחותך בחייו, ואת הנזק שייגרם לו בהיעדרך. כמו כן, יש להציג תוכנית מציאותית לחיים עצמאיים בישראל, כולל הוכחות ליכולת פרנסה ודיור.

התיק צריך לכלול תיעוד רב, לרבות מסמכים המעידים על מעורבותך ומעורבותו של האבא בחיי הילד מהתחומים הרפואיים והחינוכיים, עדויות מגורמים מקצועיים כמו פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, ומכתב תמיכה מהאב אם ניתן להשיג כזה.

עמדת האב משפיעה על התהליך, ותמיכתו מחזקת משמעותית את הבקשה. חשוב לתאם בין הבקשה למשרד הפנים לבין הליכים משפטיים נוספים כמו גירושין או הסכמי משמורת. יש להגיש את הבקשה בהקדם כדי להימנע מפקיעת המעמד החוקי שלך.

מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני מעמד בישראל. בנסיבותייך בהחלט ישנם סיכויים להצליח, אך דרושה הכנה קפדנית של התיק, הצגה משכנעת של השיקולים ההומניטריים וניהול של תיק מורכז זה במקצעויות.

בהצלחה!

יוסף שלום,

החזקת ויזת תלמיד בעבר יכולה לעורר חשד אצל שירות הביקורת שאינך תייר רגיל אלא בעל סיכון להשתקע בישראל באופן בלתי חוקי. סירוב הכניסה מקים איסור כניסה לחמש שנים לפחות.

עומדים בפניך שני מסלולי פעולה:

1.הגשת ערר לבית הדין לעררים לביטול החלטת הסירוב. זאת בתנאי שטרם חלפו 30 ימים מיום סירוב הכניסה. מדובר בהליך לא זול, ארוך, ובעל סיכויי הצלחה מוגבלים, במיוחד לאחר שעזבת את הארץ.

2.אתה יכול לפנות לעורך דין מומחה שיגיש עבורך הזמנה רשמית באחת מלשכות רשות האוכלוסין. גם זה הליך לא טריוויאלי, ממש לא קצר, כזה שמחייב היכרות עם הנוהל. בסופו הרשות יכולה לאשר את הבקשה בתנאים (בדרך כלל באמצעות הפקדת ערבות כספית) או לסרב. במקרה של סירוב תוכל לשקול הגשת ערר פנימי ואחר כך, לפי הצורך, ערר לבית הדין לעררים.

חשוב: אין לנסות כניסה חוזרת ללא טיפול מקדים. ניסיון כניסה בדרכון חדש או מתן מידע כוזב יביא לאיסור כניסה של עשר שנים לפחות ולחשיפה פלילית אפשרית.

בהצלחה!

רמי שלום,

אני משער שהנך תושב האזור או מזרח ירושלים. התשובה היא כן - השירות הלאומי עשוי להוות בסיס משמעותי לקבלת אזרחות ישראלית, אך זה לא ערובה אוטומטית.

העובדה שהשלמת שירות לאומי מלא יכולה להיכנס לגדר החריג הביטחוני-הומניטרי שמופיע בסעיף 3ג לחוק הוראת השעה. סעיף זה מאפשר לשר הפנים להעניק אזרחות למי "שפעל פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה" או שמזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה.

שירות לאומי מלא יכול להיחשב כפעולה כזו. יחד עם זאת, חשוב להבין שהחריג נתון לשיקול דעת של שר הפנים והפעלתו רחוקה מלהיות אוטומטית. משרד הפנים יבחן את כל הנסיבות, כולל את תקופת השירות הלאומי, היכן שירתת, ואת הזיקה הכללית שלך למדינה.