האם יש לי עילת תביעה נגד השכן למרות שחלפו 7 שנים מהבנייה?
מועד ההתיישנות
מישהו
11/08/17
שלום לכם,
השכן שלי בקומה התחתונה בנה תוספת לפני למעלה מעשר שנים, המונעת ממני להרחיב את החלונות בחדרים.
השאלה עולה רק כעת משום שרק לאחרונה החלטתי להרחיב את החלונות. ואינני יכול.
השאלה שלי היא: האם בנסיבות העניין יש לי עילת תביעה בנזיקין על הנזק שהוא גורם לי מכוח זה שאינני יכול להרחיב את החלון, או שבשל כך שחלפו 7 שנים מהבנייה, אינני יכול לנקוט בשום צעד, למרות העובדה שהנזק למעשה מתחדש מדי יום ביומו?
תודה ושבת שלום.
השכן שלי בקומה התחתונה בנה תוספת לפני למעלה מעשר שנים, המונעת ממני להרחיב את החלונות בחדרים.
השאלה עולה רק כעת משום שרק לאחרונה החלטתי להרחיב את החלונות. ואינני יכול.
השאלה שלי היא: האם בנסיבות העניין יש לי עילת תביעה בנזיקין על הנזק שהוא גורם לי מכוח זה שאינני יכול להרחיב את החלון, או שבשל כך שחלפו 7 שנים מהבנייה, אינני יכול לנקוט בשום צעד, למרות העובדה שהנזק למעשה מתחדש מדי יום ביומו?
תודה ושבת שלום.
השכן מלמטה בנה תוספת לדירה לפני עשור, והיום אני מגלה שאני לא יכול להרחיב את החלונות
עו"ד תומר ששון
מנהל
12/08/17
הכלל הוא כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה" (סעיף 6 לחוק ההתיישנות). מכאן, שעילת תביעה תתיישן, בין מועד היווצרות העילה לבין מועד הגשת התביעה, לכלל זה נוצרו חריגים, שהביאו לדחיית המועד לתחילת מניין ההתיישנות.
דוגמאות: חריג "התיישנות שלא מדעת" קובע כי אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה (סעיף 8 לחוק ההתיישנות).
מקום שנוצר פער בין "מועד היוולד העילה", לבין מועד "היוודעה" לתובע נטתה הפסיקה לקבוע כלל של "ידיעת עיקרי עילת התביעה" חריג אחר הנוגע לעוולות נזיקיות – קובע כי "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה (סעיף 89 לפקודת הנזיקין):
(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; ואם הוא נמשך והולך – היום שבו חדל;
(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
מכאן שמדובר בשאלה מורכבת מאוד, ולהערכתי אם ידעת על ההרחבה בזמן אמת- על פניו התביעה כנגד השכן התיישנה.
בברכה,
דוגמאות: חריג "התיישנות שלא מדעת" קובע כי אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה (סעיף 8 לחוק ההתיישנות).
מקום שנוצר פער בין "מועד היוולד העילה", לבין מועד "היוודעה" לתובע נטתה הפסיקה לקבוע כלל של "ידיעת עיקרי עילת התביעה" חריג אחר הנוגע לעוולות נזיקיות – קובע כי "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה (סעיף 89 לפקודת הנזיקין):
(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; ואם הוא נמשך והולך – היום שבו חדל;
(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
מכאן שמדובר בשאלה מורכבת מאוד, ולהערכתי אם ידעת על ההרחבה בזמן אמת- על פניו התביעה כנגד השכן התיישנה.
בברכה,
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הסגת גבול בבית משותף
עופר בן אברהם
15/08/17
1. “חוק ההתיישנות,
תשי"ח-1958,
לא יחול על תביעות לקיום זכות
במקרקעין מוסדרים, אולם
אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות
שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק
זה" (סעיף 159(ב)
לחוק המקרקעין; יום
תחילת החוק, על-פי
סעיף 169 שבו, הוא
1 בינואר 1970).
2. “בעלות וזכויות אחרות
במקרקעין, אין בהן כשלעצמן
כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי
נוחות לאחר" (סעיף 14
לחוק).
3. “בעל מקרקעין ומי שזכאי
להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין
ממי שמחזיק בהם שלא כדין" (סעיף
16 לחוק).
4. “המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש
מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה
שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק
כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת"
(סעיף 17 לחוק).
5. ראה גם סעיפים 21 - 26 לחוק
וכן רע"א 6339/97, משה
רוקר ואח' נגד משה סלומון
ואח'.
6. כדי להסיר ספק: ההפניות
שבתגובתי זו הן חומר למחשבה בלבד,
ואין בהן שום עצה או המלצה
מרומזת לתבוע או לנהוג כך או אחרת.
תשי"ח-1958,
לא יחול על תביעות לקיום זכות
במקרקעין מוסדרים, אולם
אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות
שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק
זה" (סעיף 159(ב)
לחוק המקרקעין; יום
תחילת החוק, על-פי
סעיף 169 שבו, הוא
1 בינואר 1970).
2. “בעלות וזכויות אחרות
במקרקעין, אין בהן כשלעצמן
כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי
נוחות לאחר" (סעיף 14
לחוק).
3. “בעל מקרקעין ומי שזכאי
להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין
ממי שמחזיק בהם שלא כדין" (סעיף
16 לחוק).
4. “המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש
מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה
שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק
כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת"
(סעיף 17 לחוק).
5. ראה גם סעיפים 21 - 26 לחוק
וכן רע"א 6339/97, משה
רוקר ואח' נגד משה סלומון
ואח'.
6. כדי להסיר ספק: ההפניות
שבתגובתי זו הן חומר למחשבה בלבד,
ואין בהן שום עצה או המלצה
מרומזת לתבוע או לנהוג כך או אחרת.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
