| שלום;
דומני שאתה מערב שני מושגים שאין בניהם קשר ישיר.
מזונות אישה ניתנים לאישה נשואה, זולת במקרים מסוימים בהם היא אינה זכאית כגון אם משכורתה מספיקים לניהול חייה או כאשר היא בגדה בבעלה, או כאשר עזבה את הבית מיוזמתה. היא תהיה זכאית גם אם הבעל עזב את הבית. ובמילים אחרות - כל עוד האישה נשואה לבעלה גם אם הם אינם חיים תחת קורת גג אחת שלא באשמתה, היא זכאית למזונות, שכן על פי המשפט העברי הגבר חייב לזון את אשתו. המושג עולה עימו ואינה יורדת עימו אף הוא קשור לתקופה שבה הם נשואים וטרם התגרשו.
מזונות אישה מופסקים לאחר ובעקבות גירושין או מתן צו לגירושין. ובמילים אחרות - כאשר התא המשפחתי אינו קיים עוד, אין הבעל חייב במזונות אישתו. לעיתים ובמקרים חריגים הבעל ממשיך לשלם מזונות לתקופה קצרה על מנת לאפשר לאישתו להסתגל לתקופת הגירושין. זה בעיקר כאשר האישה לא עבדה ולא התפרנסה ועם הגירושין יש חשש שהיא תאבד כל יכולת להשתכר. אך כאמור זה החריג ואף הוא לתקופה קצרה יחסית.
מכל מקום באפשרותך להקיש "מזונות אישה" בגוגל ולקבל מידע רב מאוד.
|