|
| ק.פנסיה דחתה תביעה לנכות, בטענת התיישנות התביעה, והוגש ערעור על החלטת דחייתה בבית דין אזורי לעבודה. ק.הפנסיה נהגה בחוסר תום לב וניצלה את ההליכים השונים לרעה, לדוג' בקדם דיון שנערך רק במעמד צד אחד קרי רק בנוכחות ק. הפנסיה הציגה מצגי שקר לבית הדין ושקרה שהטענות של המערער הם X כאשר למעשה הם Y ודרשה לקיים דיון הוכחות בטענה שלא נטענה לא רלוונטית, בפניה נוספת לבית הדין שקרה שוב לגבי טענות המערער באותו האופן בקשה שעל סמך מצג השקר שהציגה שידחו הערעור על הסף וחילופין דיון הוכחות- מאחר וטענות המערער ניתנות לבדיקת בית הדין (יכול לפתוח את כתבי הטענות של המערער),נסיונות ההטעיה לגבי טענות המערער הנ"ל הינם זלזול בבית הדין בזכויות המערער, בזמן המשפטי וכולי..
שאלתי היא:
האם נוכח בקשות ק. פנסיה שבקשה בחוסר תום לב לקיים דיון הוכחות לטענה שלא נטענה, והסתירה את כל הטענות שכן נטענו, קרי בקשותיה לקיים דיוני סרק באמצעותם תטעה את בית הדין ,ניתן לטעון כי זכויותיה הדיוניות לא יכול להיות שישמרו לה, ושבין היתר איבדה את זכותה לדרוש דיון הוכחות?
ברור כי ק. הפנסיה מנסה לנהל מלחמת התשה ולהערים דיונים ולהמנע מהעברת התיק להכרעת מותב, מה ניתן לטעון בכדי לגרום לכך שהתיק יעבור להכרעת מותב, ללא דיון הוכחות?
תודה על העזרה
|