|
| במידה ויש לאיש עילת תביעה כנגד כל אחד מהנתבעים בנפרד - אין מניעה שהתביעות תוגשנה ותתנהלנה בנפרד. על סמך זה בלבד שהיה מקום להגיש את התובענות בהליך אחד אין מקום לדחות את התביעה. ישנן עילות אחרות לפיהן אפשר לבקש דחייה או סילוק על הסף של תובענה (ראה תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
לדעתי האישית זו התנהלות לא חכמה של התובע, כיון שהדבר גורר הוצאות מרובות מצידו (התייצבות לדיונים משולשים, תשלום אגרה בגין כל תביעה בנפרד, ניהול הוכחות שלוש פעמים והסתכנות שתביעתו תידחה באחד התיקים, מה שיכול לגרור ממילא מעשה בית-דין או השתק עילה בשאר התיקים. מה שנקרא - "תפסת מרובה - לא תפסת").
במקרה שבו הוגשו מספר תביעות בגין אותו עניין (כפי שאתה טוען), ישנה אפשרות לפנות לביהמ"ש ולבקש את איחוד התביעות (לעניין איחוד תביעות שהוגשו לבתי משפט מחוזיים שונים ראה תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי הנ"ל ולעניין איחוד תביעות שהוגשו בבתי משפט שלום באותו מחוז ראה סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
כמובן שמומלץ להתייעץ ולהיעזר בעו"ד לצורך ניסוח הבקשה וקביעת הערכאה אליה יש להפנות את הבקשה לאיחוד התביעות, וכן לבחינה אם בכלל יש מקום לבקש כזה דבר. אותו כנ"ל לגבי גיבוש טענה בבקשה לדחיה או מחיקה על הסף.
|