שלום רב.
שאלה בנוגע להוצאת דיבה.
הגשתי בעבר תלונה למל"ג נגד מוסד אקדמי בשל רשלנות מקצועית ואקדמית חמורה מצדו (לטענתי) שמנעה ממני כל אפשרות להגיש עבודת דוקטורט עם סיכוי כלשהו לעמוד בדרישות של קבלת התואר, וכן חוסר נכונותו או יכולתו של המוסד להציע פתרון הולם ישים. המל"ג סרבה בתחילה לדון בכך אך לאחר התעקשות שלי נאותה לפנות לאוניברסיטה לקבלת תגובה למקרה. תגובת האוניברסיטה נמסרה לי ומצאתי שהכילה שקרים וכן חצאי אמיתות. בפרט היא הכילה נסיון לתאר התנהלות רשלנית מצדי וכן להטיל דופי ביכולתי.
לדוגמא, נטען שנעדרתי לעיתים אף חודשים מהקמפוס. דבר זה לחלוטין אינו נכון וניתן להוכיחו כיוון שעבודתי הותירה ניירת דיגיטלית עם ציון תאריך העבודות, וכן דרשה גם רישום נוכחות במתקנים של האוניברסיטה.
דוגמא אחרת הייתה טענה שנדרשתי לוועדת כניסה כדי להתקבל ללימודים. זה אכן נכון, אך האוניברסיטה לא הזכירה את חוות הדעת החיובית מאוד של אותה וועדה (קיימת בתשובה ממנה שהועברה לי בדוא"ל).
למרות שפניתי אל רקטור האוניברסיטה שהיה מעורב במקרה, והבהרתי לו את האופי הקלוקל של תשובת האוניברסיטה, הוא סרב להתייחס לטענותי.
פניתי אף אל מבקר האוניברסיטה ולא נעניתי.
האם תוכן כמו זה אשר הבאתי לו דוגמאות יכול להחשב כדיבה? האם אי ציון עובדות שהיו ידועות לאוניברסיטה ולא תאמו את טענותיה מבססות מקרה של כוונה זדונית מצידה? בהנתן שהמל"ג הסכימה להתייחס למקרה ולבקש תשובה מהאוניברסיטה מבסס טענה שהאוניברסיטה שיקרה למל"ג בנושא הנמצא תחת סמכות המל"ג?
לחלופין, איזה סעד אני יכול לחפש לאור תשבה זו של האוניברסיטה?
|