|
| נראה לי ששאלתי לא הובנה. ניתן נגדי פס"ד במחוזי על סכום כסף אותו לא קיבלתי. הגשתי בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע לעליון בה טענתי את המועד שקיבלתי את פסה"ד והוא תקין מבחינת המועד. אישרתי את האמור בבקשה בתצהיר כללי, כך שהתצהיר לא היה כשר. הצד השני השיב שקיבלתי אזהרה מההוצל"פ בעניין החוב במחוזי לפני כן ועל כן לא ניתן להאריך לי את המועד, ולצורך זה הציג אשור מסירה ותצהיר כשרים שלא נכתב עליהם דבר בהוצל"פ, אני לא יכולתי להגיב והבקשה להארכת מועד נדחתה והבר"ע התייתרה, וגם ערעור לא עזר, למרות שטענתי גם ברשמת וגם בערעור שמדובר בסיכול תקנות ההוצל"פ בעניין מסירה כי נדרש למסור בהם את השם והפרטים של מי שקיבל את האזהרה. לאחר מתן פסה"ד קיבלתי בהוצל"פ את הטפסים של אשור המסירה והתצהיר עליהם נכתב בהוצל"פ שנפסלו בגלל שהשם לי לא נכתב בהם, כאמור, בניגוד לאמור בתקנות סדר הדין החדשות. ב"כ הצד השני לא הציג את אשור המסירה והתצהיר שנפסלו בהוצל"פ לרשמת בעליון. למעשה רימה אותה ביודעין או שלא ביודעין על מעשי השליח של חברת המסירות, כדי לדחות את הבקשה שלי להארכת המועד. לכן אני שואל, אם אפשר לתבוע את המוסר ואת חברת המסירות או את עורך הדין של הצד שכנגד על העלמת המידע מהרשמת, או את מי שהוא מיצג, בסכום בגובה החוב בהוצל"פ, ועל נזקי. כך שהבעיה אינה בהוצל"פ ואיני יודע במה זה קשור לחוק בתי המשפט.
|