עקרון הקטנת הנזק
פינוי מושכר
מיטל
10/01/12
הי,
נניח כי יש הוראה בהסכם כי למשכיר יש אפשרות לפנות את השוכר ללא סיבה ולפי שיקול דעתו הבלעדי תוך 90 ימים.
ונניח כי יש לי חשש כי בעוד 90 ימים השוכר לא יפנה את הדירה.
האם אני יכולה כבר עכשיו להגיש תביעה לפינוי מושכר כאשר הסעד יהיה לצו פינוי בעוד 90 ימים?
מצאתי אמירה של עו"ד אברהם ללום, באתר זה, מיום 28.3.2011 לפיה:"תביעה לפינוי מושכר יכול שתהא מוגשת מיד בקרות הפרת הסכם השכירות ולאחר שהשוכר לא תיקן את ההפרה ובכך למעשה לחסוך בזמן יקר מצידו של המשכיר."
מה האסמכתא לאמירה זו - חקיקה/ פסיקה/ דברי הסבר?
תודה מראש!
נניח כי יש הוראה בהסכם כי למשכיר יש אפשרות לפנות את השוכר ללא סיבה ולפי שיקול דעתו הבלעדי תוך 90 ימים.
ונניח כי יש לי חשש כי בעוד 90 ימים השוכר לא יפנה את הדירה.
האם אני יכולה כבר עכשיו להגיש תביעה לפינוי מושכר כאשר הסעד יהיה לצו פינוי בעוד 90 ימים?
מצאתי אמירה של עו"ד אברהם ללום, באתר זה, מיום 28.3.2011 לפיה:"תביעה לפינוי מושכר יכול שתהא מוגשת מיד בקרות הפרת הסכם השכירות ולאחר שהשוכר לא תיקן את ההפרה ובכך למעשה לחסוך בזמן יקר מצידו של המשכיר."
מה האסמכתא לאמירה זו - חקיקה/ פסיקה/ דברי הסבר?
תודה מראש!
עקרון הקטנת הנזק
עו"ד אברהם ללום
מנהל
10/01/12
מדובר על הפרה צפויה וצמצום הנזק ? הכוונה במידה והשוכר יאמר לך במפורש כי הוא לא מתכוון לפנות במועד, ההמלצה שלי בכל מקרה להמתין ימים ספורים לפני הפינוי ורק אז לפעול, אף על פי שעקרון צמצום הנזק הינו עקרון ידוע בדיני החוזים.
מתוך ויקיפדיה - עקרון הקטנת הנזק מהווה עקרון כללי בכל דיני החיובים וזכה לעיגון סטטוטורי בחוק החוזים (תרופות), אשר לפיו החייב החוזי אינו חייב בפיצויים על נזק שהיה הנפגע החוזי יכול להקטין או למנוע באמצעים סבירים. בפקודת הנזיקין אין הוראה מפורשת בדבר החובה להקטין את הנזק, אומנם היו שהציעו לכלול בפקודת הנזיקין סעיף המקביל לס' 14 בחוק החוזים, אך הצעה זו לא התקבלה.[5] לפיכך, הלכה זו היא פרי הפסיקה בלבד. הלכה פסוקה היא, כי על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה[6] להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. יפים לעניין זה דברי הנשיא שמגר[7]- ההצדקה לעיקרון של הקטנת הנזק , זו הכלכלית וזו המוסרית, יפה לכל דיני החיובים. לכן, ההלכות בתחום מסוים מדיני החיובים יכולות לשמש לנו מקור השראה לגבי תחומים אחרים מתוך דיני החיובים. משנגרם הנזק, הדין מטיל את הנטל של הקטנת הנזק על הניזוק. מה לי אם הנזק נגרם עקב פגיעה חוזית או עקב פגיעה נזיקית?. הבסיס האנאליטי לנטל זה אינו נקי מספקות, וישנן תאוריות שונות שסוגיה סבוכה זו מעלה.
מקווה שהתשובה עונה על שאלתך עד כמה שניתן בנושא סבוך זה של עקרון הקטנת הנזק.
אברהם ללום, עו"ד
מנהל הפורום
מתוך ויקיפדיה - עקרון הקטנת הנזק מהווה עקרון כללי בכל דיני החיובים וזכה לעיגון סטטוטורי בחוק החוזים (תרופות), אשר לפיו החייב החוזי אינו חייב בפיצויים על נזק שהיה הנפגע החוזי יכול להקטין או למנוע באמצעים סבירים. בפקודת הנזיקין אין הוראה מפורשת בדבר החובה להקטין את הנזק, אומנם היו שהציעו לכלול בפקודת הנזיקין סעיף המקביל לס' 14 בחוק החוזים, אך הצעה זו לא התקבלה.[5] לפיכך, הלכה זו היא פרי הפסיקה בלבד. הלכה פסוקה היא, כי על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה[6] להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. יפים לעניין זה דברי הנשיא שמגר[7]- ההצדקה לעיקרון של הקטנת הנזק , זו הכלכלית וזו המוסרית, יפה לכל דיני החיובים. לכן, ההלכות בתחום מסוים מדיני החיובים יכולות לשמש לנו מקור השראה לגבי תחומים אחרים מתוך דיני החיובים. משנגרם הנזק, הדין מטיל את הנטל של הקטנת הנזק על הניזוק. מה לי אם הנזק נגרם עקב פגיעה חוזית או עקב פגיעה נזיקית?. הבסיס האנאליטי לנטל זה אינו נקי מספקות, וישנן תאוריות שונות שסוגיה סבוכה זו מעלה.
מקווה שהתשובה עונה על שאלתך עד כמה שניתן בנושא סבוך זה של עקרון הקטנת הנזק.
אברהם ללום, עו"ד
מנהל הפורום
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
