כיצד משפיע ניסוח טענות על בית המשפט במקרה של חשש למשוא פנים?
דעתכם חשובה לי
one
02/02/09
מקרה שהיה כך היה: אחד מב"כ הצדדים נדרש לספק תגובתו לתהיות (ענייניות) שהעלה ביהמ"ש בתיק פלוני. ב"כ בתגובתו לביהמ"ש התבטא כלפי ביהמ"ש (אותו בימ"ש), בין השאר, בהאי לישנא: ".. נראה על פניו שבית המשפט בהחלטותיו נגוע לכאורה במשוא פנים...". תגובת ביהמ"ש בעניין טרם נתקבלה.
ראוי לציין שתגובת ב"כ רוויה טיעונים בסגנון דומה לציטוט הנ"ל אולם מפאת שקצרה היריעה כאן מלהכיל הכל הסתפקתי בדברים אלה.
מבלי להיכנס להקשר של הדברים ותוך התייחסות לאמירה כשלעצמה, אשמח לדעתכם בעניין, סנקציות אפשריות, הסגנון וכו'.
ראוי לציין שתגובת ב"כ רוויה טיעונים בסגנון דומה לציטוט הנ"ל אולם מפאת שקצרה היריעה כאן מלהכיל הכל הסתפקתי בדברים אלה.
מבלי להיכנס להקשר של הדברים ותוך התייחסות לאמירה כשלעצמה, אשמח לדעתכם בעניין, סנקציות אפשריות, הסגנון וכו'.
פסילה
נ
03/02/09
כיצד צד בוחר להתנסח זה עניינו בלבד, כל עוד זה לא נוגע למהות.
אולם, בית המשפט מתרשם גם מהניסוח בסופו של דבר, כך שהדבר יכול להיות לו לרועץ בהמשך.
לגופו - ניטן לטעון כי אם הצד השני היה חושש באופן ממשי למשוא פנים של בית המשפט, הרי שהיה מבקש את פסילתו. משלא עשה כן - כל המשפטים בנוסח הנ"ל חסרי תוכלת ונאמרים בעלמה ובלי הצדקה.
אולם, בית המשפט מתרשם גם מהניסוח בסופו של דבר, כך שהדבר יכול להיות לו לרועץ בהמשך.
לגופו - ניטן לטעון כי אם הצד השני היה חושש באופן ממשי למשוא פנים של בית המשפט, הרי שהיה מבקש את פסילתו. משלא עשה כן - כל המשפטים בנוסח הנ"ל חסרי תוכלת ונאמרים בעלמה ובלי הצדקה.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
