חוזים, תום לב ומה שביניהם...

עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב (ס' 8 לחוק המקרקעין), אך האם חובה גם לחתום ? ואם נחתם האם תמיד החוזה שריר ? בפס"ד בוטקובסקי נקבע כי החתימה כשלעצמה אין בה קסם...

העניין כמובן תלוי נסיבות, אך בהנחה שבן הזוג חתם, הרי שכנראה לגביו החוזה ודאי תקף ומסתמא נוסחו של החוזה מטיל אחריות על השוכרים יחד ולחוד ואז ממילא בן הזוג מחוייב בכל חיובי השכירות אז מה הנפקא מינא אם בת הזוג חתמה או לא ואפילו לא תהא מחוייבת אישית בכלום?

זאת ועוד. לכאורה עולה מדבריך כי הבעל ידע שיש "בעיה" בחוזה ולמרות זאת חתם.

יתירה מכך, האשה היתה מודעת לאותה "בעיה" והגם שלא חתמה ,גרה, כנראה, בנכס.

האם התנהגות זו לא מסייעת ומהווה אינדיקציה לקיום החוזה הכתוב בהתנהגות ?

יתר על כן. היכן תום הלב באשר לקיום חוזה בדרך מקובלת ובתום לב (ס' 39 לחוק החוזים הכללי) ? האם טענה כיום שהחוזה "בעייתי" עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ?

דומני שמהמקובץ לעיל, הנך יכול להבין את עמדתי שכפי הנראה החוזה שריר וקיים וגם אם המשכיר נקט בלשון מעורפלת ומעוקרת מתוכן לטובתו בחוזה ואולי אפילו בהיעדר תום לב בשלב המו"מ לקראת כריתת החוזה, (ס' 12 לחוק החוזים הכללי) הרי שכל זה היה ידוע מראש ועל הסכמות חתומות חלקית ו/או הסכמות שבשתיקה יש לשלם.

התשלום הוא כמובן דמי השכירות וחיובי החוזה.