קיום החוזה בתום לב
הי,
יש לי שאלה – קיים מצב שבו נכרת חוזה על תנאי בין שני אנשים, כשהתנאי תלוי בהאם צד אחד יוכל לתת הנחה לצד ב', לאחר שהוא ישקול זאת.
לזמן ה"שקילה" ניתן 30 יום. החוזה שנכרת הוא מפורט ותקף ומחייב את שני הצדדים. אחרי 28 מבטל צד א' את העסקה בטענה שהוא לא מסוגל לעמוד בהנחה. צד ב' מגלה בדיעבד, שצד א' שיקר לו ושהיו לו סיבות אינטרסנטיות אחרות לבטל את העסקה (סיבות שלא היו מביאות לביטול החוזה ושבבסיסן הן מפרות אותו עוד לפני שהתבטל) ולכן הוא החליט לגרום לתנאי לא להתקיים בזדון.
האם יש עילה לטענה שהחוזה חייב להתקיים בגלל שהתנאי בוטל אך ורק עקב חוסר תום לב?
האם יש תקדימים משפטיים לכך?
נתקלתי בבעיה דומה, יש לי ידע מועט מאד במשפטים ולכן אני פונה לעזרתכם.
תודה!
יחד עם זאת, ההסכם היה מותנה בתנאי שהיה נתון לשיקול דעתו של הצד השני. זאת אומרת, שמראש התכוונו הצדדים שלצד השני יינתן הכוח להחליט אם להוציא את החוזה לפועל או לא.
צריך לבדוק היטב את הנסיבות במלואן, על מה בדיוק מדובר, על מנת לתת לך תשובה רצינית שתעריך את הסיכויים ואת הסיכונים של הצד שנפגע.