פיצויים בשל מעצר או מאסר

1. לפי סעיף 80 לחוק העונשין, בית המשפט רשאי (לא חייב) לצוות, אם ראה שלא היה יסוד להאשמה, או נסיבות אחרות המצדיקות זאת (למשל, אם עקב המעצר או המאסר הידרדר מצבו הכלכלי או הרפואי של הנאשם, או נפגע התא המשפחתי שלו), כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו.2. העובדה, שהנאשם זוכה, היא כשלעצמה אינה ראיה לכך, שלא היה יסוד לאשמה מלכתחילה, בייחוד אם הזיכוי הוא ברוב דעות או מחמת הספק.3. סכומי הפיצוי לפי סעיף 80 הנ"ל מוגבלים בתקנות. אולם הסעיף אינו מונע מנאשם הזכאי לפיצוי להגיש תביעה אזרחית רגילה נגד המדינה לפיצוי על מלוא נזקיו, לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, הדן ברשלנות.דא עקא, אם לדעת בית המשפט הנאשם אינו זכאי לפיצוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין, רוב הסיכויים שאין הוא זכאי להם גם לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, כי אם היה יסוד לאישום, מן הסתם לא הייתה רשלנות בהגשת כתב האישום.4. בית המשפט בהליך הפלילי רשאי להשית הוצאות הגנה לא רק על המדינה, אלא גם על המתלונן, אם ראה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קנטור או ללא יסוד (סעיף 81 לחוק העונשין).5. הגשת תלונה במשטרה בחוסר תום לב היא גם עילה לתביעת דיבה נגד המתלונן (סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע).6. אם ההליך הפלילי נוהל בזדון ובלי סיבה סבירה, זו גם עילה לתביעה על עוולת נגישה נגד השוטרים או הפרקליטים שניהלו אותו (סעיף 60 לפקודת הנזיקין).