האם ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד הכחשת שואה במאמר?

אין זכות לפיצוי על הפרת חובה חקוקה, "אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו" (סעיף 63(א) סיפא לפקודת הנזיקין).
לדעתי, פירוש נכון של חוק איסור הכחשת השואה מוביל למסקנה, כי לא הייתה בו כוונה להפוך כל הכחשת שואה לעוולה המזכה בפיצוי. כי מצד אחד, חשוב לזכור את השואה לדורות; מנגד, חשוב לשמור על חירות המחשבה והביטוי, וקשה להעלות על הדעת, שחוקר, שיכתוב מאמר אקדמי ענייני (שגוי ככל שיהיה), הכופר בכמה מהמוסכמות בעניין השואה, ימצא עצמו עומד לדין פלילי או אזרחי.
על כן, תנאי להתגבשות העבירה של הכחשת השואה הוא, שההכחשה נעשתה "בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות" (סעיף 2 לחוק). ולא לחינם קבע המחוקק, שלא יוגש כתב אישום על עבירות על חוק איסור הכחשת השואה, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסמתו (סעיף 5 לחוק).
עם זאת, ייתכן שבמקרים נדירים יוכל נפגע לתבוע נזק בגין הכחשת שואה לפי עוולת הרשלנות, שבסעיף 35 לפקודה (לדוגמה, אם מכחיש שואה יסתנן לכנס של ניצולי שואה, יאמר שם להכעיס דברים בשבחי הנאצים, וכתוצאה מכך ילקה אחד הניצולים בהתקף לב).

יש קושי בהתייחסות לשאלתך, מבלי להכיר את תוכן המאמר נשוא שאלתך, ועל כן אנסה להשיב ברמה העקרונית.
לטעמי, על מנת לקבל פיצוי מכוח חוק איסור הכחשת שואה, ע"פ עוולת הפרת חובה חקוקה, יש להראות כי מפרסם המאמר הפר את החוק.
האיל ומדובר בחוק בעל אוריינטציה פלילית, שכן מופיעה בו עבירת כוונה, מדובר במלאכה קשה עד בלתי אפשרית, שכן יש להוכיח כי מפרסם המאמר ביקש להגן על מבצעי הפשעים או לעורר אהדה וגו'.
מעבר לכך, גם ללא הוכחת היסוד הנפשי, קיימת הגנה רחבה לפרסום התוכן המדובר, הן באמצעות ההגנה העומדת בסעיף 4 לחוק, והן בשל העובדה כי חופש הביטוי הינו זכות יסוד בדין הישראלי, המהווה ערך ערך מוגן אשר נהוג לכנותו "ציפור נפשה של הדמוקרטיה", וככזה, תינתן לו הגנה רחבה בבית המשפט, ורק אם הפרסום יהיה כה חמור וקשה (כאמור בחוק איסור הכחשת השואה), רק אז יתכן ותוסר ההגנה.