מהן ההשלכות המשפטיות של גביית שכר טרחה מעל המותר על ידי עורך דין?
סוגייה מעניינת . אתיקה ,פלת"ד ואולי גם פלילי
שחר כהן
20/02/10
סוגייה בהחלט מעניינת
הגיע אלי לקוח שלפני שמונה שנים קיבל פיצויים בעקבות ת.ד קשה.
עו"ד שייצגו באותה עת גבה מימנו שלא ביודעין למעלה מ26% בניגוד גמור כידוע.
פס"ד ניתן לפני שמונה שנים .
השאלות:
- האם יש פס"ד מנחה לעניין גבייה מעל המותר (אשמח מאוד )
- האם קיימת החובה ליידע את עו"ד אודות הליך היתביעה נגדו טרם הגשתה כאשר קיים חשש בעו"ד יבריח נכסים.
- לעניין ההתיישנות האם קיימת פסיקה מבחינה לעניין ס' 7 לחוק ההתיישנות בנסיבות דומות . קרי עו"ד שנתבע ע"י לקוח שרומה כאשר הלקוח התוודע לתרמית בחלוף 7 שנים .
- האם התנהגות זו עולה כדי תרמית לצורך התגדרות בס' 7 לחוק ההתיישנות.
תודה על תשומת הלב ועל העזרה
הגיע אלי לקוח שלפני שמונה שנים קיבל פיצויים בעקבות ת.ד קשה.
עו"ד שייצגו באותה עת גבה מימנו שלא ביודעין למעלה מ26% בניגוד גמור כידוע.
פס"ד ניתן לפני שמונה שנים .
השאלות:
- האם יש פס"ד מנחה לעניין גבייה מעל המותר (אשמח מאוד )
- האם קיימת החובה ליידע את עו"ד אודות הליך היתביעה נגדו טרם הגשתה כאשר קיים חשש בעו"ד יבריח נכסים.
- לעניין ההתיישנות האם קיימת פסיקה מבחינה לעניין ס' 7 לחוק ההתיישנות בנסיבות דומות . קרי עו"ד שנתבע ע"י לקוח שרומה כאשר הלקוח התוודע לתרמית בחלוף 7 שנים .
- האם התנהגות זו עולה כדי תרמית לצורך התגדרות בס' 7 לחוק ההתיישנות.
תודה על תשומת הלב ועל העזרה
תרמית והתיישנות בתביעה נגד עו"ד
עו"ד יקי רנד
מנהל
22/02/10
אינני מכיר פסיקה ספציפית הנוגעת לסוגיות המוצגות בשאלתך, אוכל לנסות להשיב לך עקרונית.
ראשית הייתי מעיין בהסכם שכה"ט, ובוחן כיצד סוכמו ו/או הוגדרו תנאי שכה"ט. במידה ונרשם בהסכם מלכתחילה שיעור 26% מסכום הפיצוי, אזי מדובר בשכ"ט המנוגד לחוק ומרשך יוכל לדרוש השבה.
יש לוודא כי אין מדובר בשכ"ט גלובלי אשר נקבע מראש, אשר מהווה 26% מסך הפיצוי, דבר אשר אינו אסור לכשעצמו.
במידה ונרשם שכ"ט ע"פ חוק( 13-11-8) אך לאחר קבלת הפיצוי בא כוחו של מרשך רימה וגבה ביתר, הרי גם כאן יכול מרשך לדרוש השבה.
באשר לנושא ההתישנות, הרי שעילת התביעה נולדה למרשך, במועד בו גבה בא כוחו דאז את שכה"ט ביתר.
יש לבחון, האם מרשך ישן על זכויותיו, וגרם להתישנותן, או שמא, העובדה כי גילה רק בשלב מאוחר כי שכה"ט נגבה ממנו ביתר, הנה סבירה בנסיבות הענין.
אני מניח, כי במידה ומדובר בתרמית, ביה"מ ימתח את תקופת ההתישנות ככל שניתן.
במידה ומרשך חושש מהברחת נכסים, הרי שלשם כך, בין היתר, קיים מנגנון הסעדים הזמניים. תוכל לבקש סעד זמני עוד בטרם תוגש התביעה או בד בבד עם הגשתה. יש לבדוק מהו הסעד הנכון והמתאים עבור מרשך, על פניו נראה שעיקול יהיה הנו סעד הולם ויתכן ואף עיכוב יציאה מן הארץ.
ראשית הייתי מעיין בהסכם שכה"ט, ובוחן כיצד סוכמו ו/או הוגדרו תנאי שכה"ט. במידה ונרשם בהסכם מלכתחילה שיעור 26% מסכום הפיצוי, אזי מדובר בשכ"ט המנוגד לחוק ומרשך יוכל לדרוש השבה.
יש לוודא כי אין מדובר בשכ"ט גלובלי אשר נקבע מראש, אשר מהווה 26% מסך הפיצוי, דבר אשר אינו אסור לכשעצמו.
במידה ונרשם שכ"ט ע"פ חוק( 13-11-8) אך לאחר קבלת הפיצוי בא כוחו של מרשך רימה וגבה ביתר, הרי גם כאן יכול מרשך לדרוש השבה.
באשר לנושא ההתישנות, הרי שעילת התביעה נולדה למרשך, במועד בו גבה בא כוחו דאז את שכה"ט ביתר.
יש לבחון, האם מרשך ישן על זכויותיו, וגרם להתישנותן, או שמא, העובדה כי גילה רק בשלב מאוחר כי שכה"ט נגבה ממנו ביתר, הנה סבירה בנסיבות הענין.
אני מניח, כי במידה ומדובר בתרמית, ביה"מ ימתח את תקופת ההתישנות ככל שניתן.
במידה ומרשך חושש מהברחת נכסים, הרי שלשם כך, בין היתר, קיים מנגנון הסעדים הזמניים. תוכל לבקש סעד זמני עוד בטרם תוגש התביעה או בד בבד עם הגשתה. יש לבדוק מהו הסעד הנכון והמתאים עבור מרשך, על פניו נראה שעיקול יהיה הנו סעד הולם ויתכן ואף עיכוב יציאה מן הארץ.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
