האם יש לי קייס משפטי לתבוע את זוגתי על תלונת סרק וההידרדרות הבריאותית?
סיכוי תביעה ניזקית
אני
14/11/08
בוקר טוב,
במהלך מאבק הגירושין ,טפלה עליי זוגתי תלונת סרק פלילית במשטרה. הייתי במעצר, היא ביטלה את התלונה מעצמה ושוחררתי. מחלה כרונית שלי החמירה בעקבות המתח הנפשי שהתמודדתי איתו אז ועד היום למרות שכבר נתגרשנו.
היא פשוט מיררה לי את החיים על כלום. קיבלה את כל תביעותיה אבל לא פסקה מלהטריד, לאיים, לקלל, להתלונן במשטרה. הפכתי לאדם עצבני ומתוח.
האם יש לי לדעתך ,לפי תיאור זה, קייס משפטי לתבוע אותה על כל מסע הייסורים הזה?
ב. האם היית מתרכז בתלונת הסרק הפילילית או משלב אותה גם בהידרדרות הבריאותית?
בבקשה תן לי כייון וגם פסיקה רלבנטית למיקרים מורכבים כשלי
תודה רבה
במהלך מאבק הגירושין ,טפלה עליי זוגתי תלונת סרק פלילית במשטרה. הייתי במעצר, היא ביטלה את התלונה מעצמה ושוחררתי. מחלה כרונית שלי החמירה בעקבות המתח הנפשי שהתמודדתי איתו אז ועד היום למרות שכבר נתגרשנו.
היא פשוט מיררה לי את החיים על כלום. קיבלה את כל תביעותיה אבל לא פסקה מלהטריד, לאיים, לקלל, להתלונן במשטרה. הפכתי לאדם עצבני ומתוח.
האם יש לי לדעתך ,לפי תיאור זה, קייס משפטי לתבוע אותה על כל מסע הייסורים הזה?
ב. האם היית מתרכז בתלונת הסרק הפילילית או משלב אותה גם בהידרדרות הבריאותית?
בבקשה תן לי כייון וגם פסיקה רלבנטית למיקרים מורכבים כשלי
תודה רבה
נזק עקב תלונת סרק
| עו"ד יקי רנד
16/11/08
תביעת נזק עקב תלונת סרק, יכולה בעקרון להתבסס על שתי עילות אפשריות: עוולת הנגישה ורשלנות.
עוולת הנגישה הנה מורכבת ומאתגרת יותר, מאחר ועל התובע להוכיח יסוד נפשי מסוג זדון מצד הנתבע, דהיינו, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב ובכוונה לפגוע בתובע ומעבר לכך, הפסיקה הרווחת קובעת, כי יש צורך בקיומו של הליך פלילי של ממש לצורך יסודות עוולת הנגישה, אולם דומה כי אין די בתלונה לצורך ביסוס עילה זו, אם כי ניתן להתפלמס האם מעצר הוא סוג שלי הליך.
עוולת הרשלנות, מתאימה יותר לענינך, ועליך להוכיח כי הנתבעת מסרה פרטים כוזבים למשטרה, מבלי שבדקה אותם בזהירות, וכי היה עליה לצפות כי כתוצאה מכך יגרמו לך נזקים, לרבות בריאותיים.
לשם כך, תצטרך להוכיח קשר סיבתי מובהק בין הליך הסרק לבין נזקיך, ותצטרך להוכיח כי על הנתבעת היה לצפות זאת.
לסיכום, מלאכתך אינה פשוטה כלל וכלל, ויותר ממומלץ להסתייע בייעוץ האישי
עוולת הנגישה הנה מורכבת ומאתגרת יותר, מאחר ועל התובע להוכיח יסוד נפשי מסוג זדון מצד הנתבע, דהיינו, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב ובכוונה לפגוע בתובע ומעבר לכך, הפסיקה הרווחת קובעת, כי יש צורך בקיומו של הליך פלילי של ממש לצורך יסודות עוולת הנגישה, אולם דומה כי אין די בתלונה לצורך ביסוס עילה זו, אם כי ניתן להתפלמס האם מעצר הוא סוג שלי הליך.
עוולת הרשלנות, מתאימה יותר לענינך, ועליך להוכיח כי הנתבעת מסרה פרטים כוזבים למשטרה, מבלי שבדקה אותם בזהירות, וכי היה עליה לצפות כי כתוצאה מכך יגרמו לך נזקים, לרבות בריאותיים.
לשם כך, תצטרך להוכיח קשר סיבתי מובהק בין הליך הסרק לבין נזקיך, ותצטרך להוכיח כי על הנתבעת היה לצפות זאת.
לסיכום, מלאכתך אינה פשוטה כלל וכלל, ויותר ממומלץ להסתייע בייעוץ האישי
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי