האם פנייה לרשות מקומית מקנה חסינות ללקוח המוציא שם רע על עורך דין?

התשובה הקצרה היא: לא קיימת חסינות אוטומטית, אך בנסיבות מסוימות ייתכן שללקוח תעמוד הגנה.

כאשר אדם פונה לגוף אזרחי או ציבורי, כגון רשות מקומית, חברת מים, תאגיד עירוני או גוף מינהלי אחר, ומעלה טענות קשות כלפי עורך דין - גם אם במסגרת תלונה או בקשה לשירות - אין בכך כשלעצמו “אזור חסין” מפני אחריות בלשון הרע. עצם העובדה שהדברים נאמרו לרשות ולא פורסמו ברשת או בתקשורת, אינה שוללת את קיומו של פרסום פוגעני.

עם זאת, הפסיקה מכירה בכך שיש מרחב מסוים של לגיטימיות בהגשת תלונות לרשויות, בעיקר כאשר מתקיימים כמה תנאים מצטברים:

לעומת זאת, כאשר לקוח מנצל פנייה לרשות כדי “לסגור חשבון” עם עורך הדין, משתמש בלשון בוטה, קובע עובדות חמורות כוודאות, או מפיץ את הדברים לגורמים נוספים - הסיכון המשפטי עולה משמעותית. במקרים כאלה בתי המשפט נוטים לקבוע כי חרגו מגבולות הסביר, וההגנה האפשרית מתפוררת.

חשוב להדגיש נקודה נוספת: גם תלונה כנה אינה מעניקה היתר לומר הכול. חופש הפנייה לרשויות אינו חופש להשמיץ. תמיד נבחנת השאלה האם היה יחס סביר בין מטרת הפנייה לבין עוצמת הפגיעה בשם הטוב של עורך הדין.

לכן, ההמלצה המעשית היא ברורה:

מי שמבקש לפנות לרשות בנוגע להתנהלות של עו״ד - שיעשה זאת בזהירות, בהיצמדות לעובדות, ללא קביעות נחרצות, ורק מול הגורם הרלוונטי. ומנגד, עורך דין שנפגע מפנייה כזו אינו צריך להניח אוטומטית שאין לו עילה - כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

כרגיל, בפרטים הקטנים מסתתר ההבדל הגדול, ובמקרים גבוליים רצוי לקבל ייעוץ פרטני לפני נקיטת צעדים.