האם עיקול על קצבה יכול להשאיר אדם ללא סכום למחיה?

שלום ארתור,

עיקול שמותיר חייב ללא כל סכום למחיה פוגע בעקרונות יסוד בדיני ההוצאה לפועל ואינו נחשב תקין. גם כאשר החוק מאפשר לעקל כספים מביטוח לאומי, מטרת ההליך אינה להביא את החייב לחרפת רעב אלא לאזן בין זכות הזוכה לגבייה לבין זכות החייב לקיום מינימלי בכבוד. לכן, עיקול “מלא” של קצבה או דמי אבטלה, כאשר זו ההכנסה היחידה של החייב, הוא מצב חריג שמחייב התערבות של רשם ההוצאה לפועל.

מעבר לכך, חוק הביטוח הלאומי מעניק הגנה מיוחדת לגמלאות. סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, קובע כי גמלה אינה ניתנת לעיקול או להעברה, כל עוד היא בידי המוסד לביטוח לאומי, וגם לאחר שהופקדה בחשבון הבנק – במשך 30 ימים ממועד קבלתה (למעט חריגים מצומצמים כגון חוב מזונות). המשמעות היא שעיקול שמוטל על קצבה "טרייה", בתוך 30 יום ממועד הזיכוי, הוא בדרך כלל בלתי חוקי וניתן לבקש את ביטולו.

גם לאחר שחלפו 30 הימים, אין בכך כדי להתיר עיקול מלא. לפי חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, וכן לפי פסיקה עקבית, רשם ההוצאה לפועל מחויב להותיר בידי החייב "סכום מוגן למחיה", הנקבע לפי נסיבותיו האישיות: גובה ההכנסה, היותה ההכנסה היחידה, מצב משפחתי, שכר דירה, תרופות, הוצאות מחיה בסיסיות וכדומה. אסור שהעיקול יגרום לכך שהחייב יישאר ללא יכולת קיום מינימלית.

במצב כזה ההליך הנכון הוא להגיש בהקדם בקשה בקוד 84 בתיק ההוצאה לפועל. בבקשה יש לפרט שהקצבה או דמי האבטלה הם מקור ההכנסה היחיד, שהעיקול מותיר אותך ללא סכום למחיה, ולצרף אישורים מביטוח לאומי, דפי חשבון והוצאות קבועות. במסגרת הבקשה ניתן ואף רצוי לבקש גם עיכוב מידי של העיקול עד למתן החלטה, שכן מדובר בפגיעה חמורה בקיום הבסיסי.

לסיכום, הדין מגן על חייבים מקצבאות בשני מעגלים: ראשית הגנה מוחלטת למשך 30 יום ממועד קבלת הקצבה לפי חוק הביטוח הלאומי; ושנית – גם לאחר מכן, חובה להשאיר סכום מינימלי מוגן למחיה לפי חוק ההוצאה לפועל. כאשר עיקול סותר עקרונות אלה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ואף חייב להתערב ולתקן את המצב.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.