גילוי מסמכים בהליך אזרחי - מתי בית המשפט ייעתר לבקשה ומה ההשלכות של אי קיום הוראות התקנות
בקשה לגילוי מסמך לפני הגשת רשימת בקשות
הגשתי רשימת בקשות לבימ"ש - באחת מהן ביקשתי שהצד השני יגלה מסמכים מסוימים.
פניתי אליו 7 ימים לפני הגשת הרשימה (כנדרש בתקנות) והודעתי לו על הכוונה להגיש בקשה לגילוי מסמכים.
הוא טען שאני מנסה לדוג ראיות שלא כדין מכיוון שאם הייתי רוצה שהוא יגלה מסמך כלשהו, הייתי חייבת לפנות אליו מוקדם יותר (עוד לפני שהודעתי לו 7 ימים מראש) ושאני לא יכולה לפנות *לראשונה* בבקשה לגילוי מסמכים במסגרת רשימת בקשות אם לא "מיציתי" את הגילוי מולו.
האם הוא צודק? נשמע לי לא סביר, כי ההודעה מראש של 7 ימים לפני הגשת רשימת בקשות נועדה בדיוק לשם כך - ניסיון מול הצד שכנגד לייתר את הגשת הבקשה
גילוי מסמכים בהליך אזרחי - מתי בית המשפט ייעתר לבקשה ומה ההשלכות של אי קיום הוראות התקנות
שלום תהילה,
דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים היא עניין שבפרטיקה.
תשובה זו מנוסחת ביחס לדרישה לגילוי מסמכים בהליך המתנהל לפי סר דין רגיל (תקנות סדר הדין האזרחי) ולא רלוונטית ככל שהתיק שלך מתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט לתביעות קטנות הינו מכשיר ייעודי להכרעה מהירה בסכסוכים בעלי שווי קטן יחסים ולכן אין שם את כל הפרוצדורות של גילוי ועיון, דיון מקדמי ופרוצדורות נוספות הקיימות רק בדיון רגיל.
דרישה לגילוי מסמך ספציפי יכולה להיות בקשר עם מסמך הדרוש לך להוכחת טענה מטענותיך או בקשר עם מסמך שגילויו או אי גילויו עשויה להפריך טענה של הצד השני.
על המסמך המבוקש להיות רלוונטי להוכחת או הפרכת הטענה.
יש סוגים שונים של חסיונות שהדין מכיר בהם באופן כזה או אחר, כך למשך תכתובות בין עורך דין ללקוח הן חסויות, מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי ועוד. כך שמסמך רלוונטי אבל שחל עליו חסיון לא יגולה.
כל עוד המסמכים המבוקשים אינם חסויים (בחסיון אמיתי שקיים בדין) ניתן לדרוש לגלות אותם ולעיין בהם.
הנכון זה לדרוש קודם כל גילוי של המסמכים בתצהיר גילוי מסמכים (יש תצהיר גילוי מסמכים כללי שבו מוטל על בעל דין לגלות את כל המסמכים שבידיו הרלוונטים לעניין במחלוקת - ויש תצהיר גילוי מסמכים שמתייחס למסמכים ספציפיים שהתבקש גילויים). בתצהיר זה (בדומה לתצהיר גילוי מסמכים כללי), הצד השני צריך להצהיר אם המסמכים מצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו או שאיתר לאחר חקירה ודרישה; ככל שהמסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, עליו לפרט את הנסיבות הקשורות לכך שאין בידיו עוד את המסמכים (לאן הם הלכו??).
השימוש כאמור בדרישה לגילוי מסמכים ספציפית עשויה להוביל למסירת תצהיר מצד הנתבע בוא הוא מודה (תצהיר= עדות בהליך) שאין ברשותו מסמך פלוני. ככל שמסמך פלוני חייב להיות בידיו נוכח גרסתו - עשוי להיווצר מצב ראייתי מעניין ביחס לאותה טענה...
לאחר שיש תצהיר גילוי מסמכים חתום על ידי הצד שכנגד אפשר לדרוש לעיין בכל מסמך שנמצא ברשותו. התיבה בתקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי (2018) העוסקת ב"או שאיתר לאחר חקירה ודרישה" מאפשרת לטעמי גם במקרים המתאימים לדרוש מהצד השני לאפשר עיון במסמך המצוי גם אצל צד ג' על פי הצהרתו. פעם בהליך צד שכנגד טען ביחס לשיקים שצירף הנתבע כנספחים שהחתימה עליהם זויפה. דרשתי ממנו ללכת לבנק ולהביא את טופס דוגמאות החתימה שלו ובית המשפט חייב אותו (הייתה פשרה לאחר כמה ימים).
בד"כ השיקול שיכריע ביחס לבקשה לגלות מסמך או לאפשר לעיין בו הינו רלוונטיות המסמך להוכחת הטענות. יחד עם זאת, המגמה בפסיקה היא לצמצם דרישות גילוי מסמכים ולטעמי הם מזיקים למערכת ולצדדים בצמצום זה.
הנסיבות המתוארות על ידך נשמעות כמו בעל דין שמתחמק מחובותיו בהליך בקשר עם גילוי מסמכים ושאלונים.
תקנה 60 לתקנות הנ"ל מלמדת שלהתחמקות בעל דין מגילוי או מלאפשר לעיין במסמכים עשויה להוביל לחיוב בהוצאות ובמקרים מיוחדים למחיקת כתב טענות של בעל דין שלא מקיים את חובתו בהתאם לתקנות. מדובר בסעדי שבפועל בית המשפט מקמץ בהם מאוד. לפי תפיסתי שופטים רואים את הסעד של מחיקת כתב טענות של בעל דין שלא משתף פעולה במסגרת גילוי מסמכים ושאלונים כסעד קיצוני.
הסנקציה הנוספת שחלה על מי שנמנע מלגלות מסמך (לא מפרט אותו כלל בתצהיר גילוי מסמכים כללי או אחר - לפי דרישה) אותו בעל דין לא יהיה רשאי להביא את אותו מסמך כראיה בהליך אלא בכפוך לקבלת רשות שלא תנתן בקלות אלא אם ימצא בית המשפט שהיה לבעל הדין הצדק סביר. יש לתקנה 60 המשך אבל לדעתי אות מתה.
טעם נוסף שעשוי לתת צבע של סבירות ל"סירוב" לגלות מסמך או לאפשר עיון בו עשוי להיות אם חל שיהוי משמעותי ממועד שנוצרה התביעה עד שהוגשה התביעה. למשל אם לא התרעת בפני הנתבע 6.5 שנים שבכוונתך לתבוע אותו ואז לאחר תקופה זו כאשר הוא מזמן כבר שכח מי את ולא שמר מסמכים רלוונטיים את מגישה נגדו תביעה. מה שתיארתי נקרא שיהוי ואפילו שיהוי קיצוני ובמקרים מסויימים שיהוי עשוי לפגוע בדרישה לגיטימית גם בעניין זה.
עכשיו בהיבט הפרקטי, הגשת רשימת בקשות, לפי מה שאת מתארת הצד השני טען במסגרת התגובה לרשימת הבקשות טענה דבילית בניסיון להמנע מגילוי המסמך, תגיעי לדיון הקדם שאמור להיות בטווח הזמן המיידי, ותסבירי לכבוד השופט/ת מדוע המסמך המבוקש רלוונטי ואיך הוא יקדם את בירור התביעה. מה הוא נועד להוכיח וכד'. מאחל לך שכנוע מוצלח.
בהצלחה!
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
