האם הודאה על פרסום לשון הרע במהלך הליך משפטי מאפשרת תביעה? - הבהרת גבולות החסינות והשלכותיה

ראשית, אתה צודק שישנה חסינות רחבה לדברים שנאמרים במהלך דיון משפטי. המטרה של חסינות זו היא לאפשר לבעלי הדין, לעדים ולעורכי הדין לדבר בחופשיות, מבלי לחשוש שכל מילה תגרור אחריה תביעה.

אבל - וזה העיקר לשאלתך - חשוב מאוד להבחין בין תוכן הדברים שנאמרים בתוך ההליך, הנהנים מהגנה, לבין העובדות החיצוניות הנחשפות במהלך ההליך, שאינן הופכות לפתע לחסינות רק מפני שנחשפו בבית המשפט.

אז מה בעצם מוגן?

ההגנה הקבועה בחוק חלה על הפרסום שנעשה במהלך הדיון, כלומר: אם מישהו בתוך ההליך המשפטי עצמו אמר דברים שיש בהם לשון הרע, הוא מוגן.

לדוגמה: בעל דין שמוסר בעדותו דברים פוגעניים - נהנה מחסינות שמונעת תביעת לשון הרע על עצם אמירתם במסגרת העדות.

ההגנה הזו אכן מופיעה בחוק באופן מפורש והיא חזקה מאוד.

מה לא מוגן?

החסינות אינה מכשירה ולא מכסה את לשון הרע שנאמרה מחוץ להליך המשפטי, ואינה מעניקה הגנה על עצם החשיפה של העובדה שאדם ביצע בעבר פרסום פוגעני.

כלומר:

אם אדם פנה מחוץ לבית המשפט לגוף מסוים ומסר שם לשון הרע - זהו מעשה פרסום עצמאי.העובדה שבמהלך הליך משפטי הוא “הודה” שפנה לאותו גוף - איננה יוצרת חסינות למעשה המקורי.החסינות מגינה רק על תוכן מה שהוא אומר במסגרת העדות, לא על המעשים שהוא מתאר שהתרחשו בעבר.

במילים פשוטות:

ההודאה אינה מוגנת - אלא רק העובדה שהוא יכול למסור אותה במסגרת ההליך ללא חשש מתביעה על עצם אמירתה בבית המשפט.

אבל עצם העובדה שהוא פרסם בעבר לשון הרע בפני הגוף שבו ביקר - אינה מוגנת, וניתן לבסס עליה תביעה.

האם ניתן כעת לפתוח בהליכים נגדו?

ככל שהעדות מספקת לך לראשונה ראיה לכך שהאדם אכן פנה לאותו גוף - הרי שכעת יש לך נתון שלא היה ברשותך קודם.

החוק אינו מונע ממך להשתמש בראיות שהתקבלו במהלך הליך משפטי כדי להגיש תביעה אחרת, כל עוד אינך מבסס את התביעה על הדברים שנאמרו בבית המשפט, אלא על המעשה המקורי שאירע מחוץ לו.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שתי נקודות חשובות:

הוכחת תוכן הפרסום המקורי - עצם העובדה שהודה שפנה אינה מוכיחה מה בדיוק נאמר, ולכן תידרש תשתית ראייתית מספקת.טענות הגנה אפשריות - ייתכן שטענות מסוימות מחוק איסור לשון הרע, כגון תום לב או עניין אישי כשר, יעלו וייבחנו, בהתאם לנסיבות. (ההגנות עצמן מופיעות בחוק והן מורכבות. לא אצטט אותן כאן, אך אדגיש שהן עשויות להיות רלוונטיות.)סיכום – הגבול הברורמוגן: מה שנאמר בתוך ההליך המשפטי.לא מוגן: הפרסום המקורי שנעשה מחוץ להליך.מותר להשתמש: בעובדה שהתגלתה במהלך ההליך - כראיה לקיומו של הפרסום המקורי.

לכן, באופן עקרוני - כן, קבלת המידע במסגרת ההליך עשויה לפתוח בפניך אפשרות משפטית שלא הייתה קיימת קודם, אך יש לפעול בזהירות, לבחון היטב את הראיות, ולוודא שיש תשתית מספקת מעבר לעצם ההודאה על עצם הפנייה.

מאד מומלץ להיוועץ בעורך דין, בטרם תפעל.