האם ניתן לתבוע בגין לשון הרע שטרם פורסמה - ומה מעמדו של עיוות דין פלילי כעילת נזק?

במקרה שאתה מתאר, יש להבחין בין שני יסודות שונים לגמרי: עוולת לשון הרע לבין עוולה נזיקית אחרת (כגון רשלנות, תרמית או עוולת "שימוש לרעה בהליך משפטי").

לשון הרע, לפי הדין, מתגבשת רק עם קיומו של פרסום בפועל - כלומר, דבר לשון הרע צריך להגיע לאדם זולת הנפגע. החוק אינו מכיר ב״פוטנציאל פרסום״ או בכוונה לפרסם בעתיד כנזק בר־פיצוי. כל עוד לא התקיים פרסום, אין עילת תביעה על לשון הרע, גם אם ברור שהייתה כוונה לפרסם בהמשך. רק במקרים נדירים מאוד, שבהם כבר נעשה מעשה הכנה המהווה פגיעה אחרת (כגון איום בפרסום לשון הרע), ניתן לבחון זאת כעוולה נפרדת - אך לא תחת חוק איסור לשון הרע עצמו.

באשר לעיוות דין פלילי - אם סנגור פעל בזדון (ונטל הראיה להוכחת טענה זו - עלייך) וגרם לכך שההליך הפלילי התנהל באופן מעוות, מדובר לא בעילת לשון הרע אלא בעילה נזיקית אחרת. ניתן לעיתים לטעון לעוולה של רשלנות מקצועית של עורך דין, תרמית, או אף הפרת חובת נאמנות כלפי לקוח. עם זאת, עיוות דין כשלעצמו אינו מהווה ״לשון הרע על מת עתידי״, שכן לשון הרע מתייחסת לפגיעה בשם הטוב הנובעת מפרסום פוגעני - לא מפגם בהליך משפטי.

אם הנזק שנגרם לך הוא פגיעה בשמך הטוב עקב מעשי הסנגור במהלך ההליך (למשל, אמירות שקריות שנאמרו לגורמים שלישיים), אזי יש מקום לשקול תביעה בלשון הרע, אך רק ביחס לפרסומים שבוצעו בפועל.

לסיכום:

אם תפרט את טיב המעשים של אותו סנגור (מה בדיוק נעשה או נאמר, בפני מי, ובאיזה שלב), אוכל להכווין אותך האם מדובר בעילת לשון הרע, רשלנות מקצועית, או תרמית.