כיצד סניגור יכול לטעון לאי שפיות של נאשם ומהן חובותיו?

פונה יקר, כשסניגור מייצג נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין ולא היה שפוי בעת ביצוע העבירה- הוא למעשה נמצא במצב מאוד לא פשוט, שכן משמעות המונח " נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין" הוא שהנאשם גם לא יכול להיוועץ עם עורך דינו ולא באמת מבין את משמעות התפקידים : שופט, תובע סניגור. ברע"פ 8601/15 בעניין אשקר נקבע , כי במקרה בו סניגור מייצג נאשם לגביו ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית כי לא היה שפוי בעת ביצוע המעשה והוא בלתי כשיר לעמוד לדין , הרי שבכדי שבית המשפט יורה על זיכויו של נאשם על הסניגור להצהיר כי בחן היטב את חומר הראיות ואת האינטרס של הנאשם אותו הוא מייצג והוא- הסניגור - מודע לנפקוית הזיכוי מחמת אי השפיות ורק לאחר כל אלה הוא יכול להצהיר כי הנאשם ביצע את העבירה. בנוסף, בית המשפט אמור לקבל את כל תיק החקירה ולעיין בו ולהגיע אף הוא למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה. לאחר כל אלה ובהנחה שהתביעה אינה חולקת על חוות הדעת הפסיכיאטרית - על בית המשפט לקבוע כי הוא מזכה את הנאשם מחמת סייג אי השפיות ובנוסף, בית המשפט יורה על הוצאת צו אשפוז או מרפאתי כפוי. לשאלתך, הפסיקה לא דורשת מהסניגור להוכיח, כי אכן בדק את חומר הראיות אלא רק להצהיר על כך + דורשת גם מבית המשפט לערוך בדיקה של חומר הראיות. ככל והוא יכול לתקשר עם הנאשם, חרף אי יכולתו של הנאשם לעמוד לדין, הרי שמצופה ממנו להסביר לנאשם את ההשלכות של זיכוי מחמת אי השפיות. מקווה שהייתי לך לעזר