מי נחשבת תושב ישראל לפי תזכיר החוק החדש

שלום יפית,

אני מבין לגמרי את שאלתך והיא מצטרפת לעשרות שאלות דומות שקבלנו לאחרונה ביחס לתזכיר החוק החדש שמעורר לא מעט שאלות וחששות. אשתדל להתייחס בפירוט.

התשובה הקצרה לשאלתך היא בחיוב. אם ההצעות הכלולות בתזכיר יתקבלו לחקיקה כפי שהן, בהחלט ייתכן כי שהייה בישראל של 75 ימים בשנה מסויימת, בצירוף של תנאים נוספים כפי שאציג להלן, יספקו על מנת להחשיב את האדם כתושב ישראל.

ועתה בהרחבה:

ראשית, מדובר בתזכיר חוק. זהו שלב מוקדם בהליך החקיקה, ועל מנת שהחוק יתקבל ויחייב הוא אמור לעבור את כל שלבי החקיקה. יש עוד זמן למחוקק לחזור בו מהחוק, או לערוך בו שינויים. אני ממליץ לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא.

מכל מקום, להלן אתייחס להצעה המובאת בתזכיר לפי נוסחו הנוכחי.

תזכיר החוק מציע להוסיף למבחן מרכז החיים פרמטר שישי לחמשת הפרמטרים הקיימים (מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום העיסוק הרגיל, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים, ומקום פעילותו בארגונים שונים).

הפרמטר שנוסף הוא: "מספר ימי השהייה של היחיד בשנת המס ובשנות המס הקודמות והעוקבות לה".

מוצע, שימי השהייה יבואו כעת, רשמית, כפרמטר במבחן מרכז החיים (שמניח על המאזניים סל של פרמטרים רלוונטיים – הן אלה שמופיעים בפקודה במפורש והן כאלה שנוספו בפסיקה).

התזכיר מציע לבטל את חזקות ימי השהייה שנוהגות כיום (חזקת 183 הימים וחזקת 425 הימים) – חזקות שהתאפיינו, כידוע, בהיותן ניתנות לסתירה באמצעות מבחן מרכז החיים.

כמו כן, התזכיר מציע להוסיף 4 חזקות חלוטות בסה"כ – זוג חזקות חלופיות לתושבות בישראל (האחת מתייחסת ליחיד עצמו והשניה גם לבן הזוג), וזוג חזקות חלופיות לתושבות חוץ (האחת מתייחסת ליחיד עצמו והשניה גם לבן הזוג).

בטרם אציג את החזקות אתאר את שני המונחים החדשים שהמחוקק מגדיר לצורך הפעלת החזקות הללו.

המונח הראשון הוא "תקופת שלוש השנים", המוגדר ככל אחת משלוש התקופות הבאות:

·    שנת המס הנבחנת ושתי השנים שקדמו לה.

·    שנת המס הנבחנת, השנה הקודמת והשנה העוקבת.

·    שנת המס הנבחנת ושתי השנים העוקבות לה.

המונח השני הוא "ימי שהייה משוקללים".

המחוקק מאמץ את "שיטת הבצל" האמריקאית - בכל שנת מס אותה בוחנים, לא יסתפקו במניית ימי השהייה באותה שנה (וחלק מיום נחשב ליום). אלא יתוספו ימים גם מהשנתיים הקודמות וגם מהשנתיים העוקבות, אך במשקל נמוך יותר ככל שמתרחקים משנת המס הנבחנת.

כך, כל יום שהייה בישראל (או חלק מיום) בשנה הקודמת או בשנה העוקבת – ייספר כשליש יום (לכן, בשנה הקודמת לשנת המס או בשנה העוקבת, ייתכנו מקסימום 121.67 ימים משוקללים).

כל יום שהייה בישראל (או חלק מיום) בשנה שלפני השנה הקודמת, או בשנה שלאחר השנה העוקבת – ייספר כשישית יום. (לכן, בשנים "הרחוקות" הללו, ייתכנו, בכל אחת, מקסימום 60.834 ימים משוקללים).

שתי חזקות תושב ישראל

התזכיר מציע להוסיף שתי חזקות חלוטות (לא ניתנות לסתירה), אלטרנטיביות, בהתקיים מי מהן, היחיד ייחשב תושב ישראל בשנת מס מסויימת, גם אם מבחן מרכז החיים לא מתקיים בו באותה שנה.

החזקה החלוטה ראשונה לתושב ישראל תלויה בשהיית היחיד עצמו: לפיה, היחיד ייחשב כתושב ישראל גם אם מרכז חייו לא היה בישראל בשנת המס, אם התקיימו שני התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא שהה בישראל בשנת המס 75 ימים לפחות.

(2) לפחות לפי אחת משלוש החלופות לתקופת שלוש השנים, הוא שהה בישראל 183 ימי שהייה משוקללים לפחות.

החזקה החלוטה השניה לתושב ישראל מושפעת מבן הזוג: לפיה, היחיד ייחשב כתושב ישראל גם אם מרכז חייו לא היה בישראל בשנת המס, וזאת אם התקיימו שלושת התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא שהה בישראל בשנת המס 30 ימים לפחות.

(2) לפחות לפי אחת משלוש החלופות לתקופת שלוש השנים הוא שהה בישראל 140 ימי שהייה משוקללים לפחות.

(3) בן זוגו (לרבות ידוע בציבור) הוא תושב ישראל לפי החזקה החלוטה הראשונה.

שתי חזקות תושב חוץ

החלופה הראשונה להגדרה "תושב חוץ" נותרת על כנה – קרי, "מי שאינו תושב ישראל".

החלופה השנייה תמחק, ובמקומה מוצעות שתי חזקות חלוטות (אף הן לא ניתנות לסתירה), אלטרנטיביות. בהתקיים מי מהן, היחיד ייחשב תושב חוץ בשנת מס מסויימת, גם אם מרכז חייו בישראל באותה שנה.

גם כאן, החזקה הראשונה מתייחסת לשהיית היחיד עצמו, ואילו החזקה השניה – לשהיית בן זוגו.

החזקה החלוטה הראשונה לתושבות חוץ התלויה בשהיית היחיד עצמו: לפיה, היחיד ייחשב כתושב חוץ גם אם מרכז חייו היה בישראל בשנת המס, אם התקיימו שני התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא שהה בישראל בשנת המס 74 ימים לכל היותר.

(2) אף לא באחת משלוש החלופות של תקופת שלוש השנים, הוא שהה בישראל יותר מ-110 ימי שהייה משוקללים.

החזקה החלוטה השניה לתושבות חוץ מושפעת מבן הזוג: לפיה, היחיד ייחשב כתושב חוץ גם אם מרכז חייו היה בישראל בשנת המס, אם התקיימו שני התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא ובן זוגו (לרבות ידוע בציבור) שהו בישראל בשנת המס 90 ימים לכל היותר.

(2) אף לא אחד מהם שהה בישראל, לפי אף לא אחת משלוש החלופות לתקופת שלוש השנים, יותר מ-125 ימי שהייה משוקללים.

התזכיר קובע סייגים לגבי שנת התושבות הראשונה ושנת התושבות האחרונה:

אופן פעולתן של החזקות החלוטות הוא "שנתי". החזקות מסיקות כי האדם תושב ישראל או תושב חוץ לגבי השנה הקלנדרית כולה (מינואר ועד דצמבר).

עלולה אפוא להיווצר תקלה ביחס למי שמגיע לישראל לראשונה (תושב חוזר, תושב חוזר ותיק או תושב ישראל לראשונה (עולה חדש)).

אם יגיע אדם כזה לישראל בעיצומה של השנה (מה שמטבע הדברים קורה ברוב מכריע של המקרים), ויקיים את תנאי השהייה שבחזקה, הוא ייחשב תושב ישראל מתחילת השנה, למרות שבחלק זה של השנה היה עדיין תושב חוץ.

משכך, התזכיר מציע לקבוע, שלגבי שנת המס הראשונה שבה היחיד הפך להיות תושב ישראל, הוא ייראה כתושב ישראל רק בחלק משנת המס – החל מהיום הראשון בשנת המס שבו שהה בישראל.

יתרה מכך, ימי "ביקור" בישראל בשנת מס זו ("ביקור" מוגדר כתקופה רצופה של שהייה בישראל של 21 ימים לכל היותר), לא יובאו בחשבון לעניין קביעת היום הראשון בישראל. זאת, כל עוד מתחילת שנת המס ועד לתום הביקור בישראל, היחיד לא שהה בישראל יותר מ-21 ימים בסה"כ.

תקלה מקבילה עלולה להיווצר ביחס לשנת העזיבה את ישראל. אדם יכול "להיתפס" ברשת החזקה, ולהיחשב תושב ישראל בכל השנה כולה, למרות שעזב בעיצומה, ומאז הוא תושב מדינה אחרת.

לכן מציע התזכיר שבשנת המס האחרונה שבה היחיד היה תושב ישראל הוא ייראה כתושב רק בחלק משנת המס – עד היום האחרון שבו שהה בישראל באותה שנה.

גם במקרה זה, ימי "ביקור" בישראל בשנת מס זו (כאמור, "ביקור" מוגדר כתקופה רצופה של שהייה בישראל של 21 ימים לכל היותר) לא יובאו בחשבון לעניין קביעת יומו האחרון בישראל. זאת, כל עוד מתחילת הביקור בישראל ועד סוף שנת המס, היחיד לא שהה בישראל יותר מ-21 ימים בסה"כ.

אסכם ואומר, שלדעתי, התזכיר אינו חף מבעיות ומכשלים. הוא עלול לסתור את אמנות המס הבילטרליות שישראל חתומה עליהן (שידן על העליונה), ומשיג לאחור את ההתקדמות המהותית שנערכה במרוצת העשורים האחרונים בכל הקשור לסוגיית תושבותו של היחיד. ביקורת מסוג זה נשמעת מלא מעט אנשי מיסים ויש לקוות כי היא תפול על אוזן קרויה.

כך או אחת, אני חוזר על המלצתי לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.

בהצלחה!