מה הדין אם לא ניתן להוכיח תום לב בפרסום לשון הרע?

פירסמתי שמועה בקבוצת ווטסאפ לתועלת חברי הקבוצה, אבל בלי לבדוק את נכונותה.

לפי חוק לשון הרע סעיף 15 עומדת לי "הגנת תום לב" אם "הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום..." ומצד שני, לפי סעיף 16, לא עומדת לי "הגנת תום לב" "אם הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא".

א. לכן איני יכול להוכיח תום לב, אבל גם אם אין הוכחה לתום לב, האין זה ספק בתום הלב? אם כן, הספק הזה לא מזכה מאשמה? בדין פלילי ספק מזכה, מה הדין בנזיקין?

ב. אם לענין ברור השמועה גם אטען שלא היתה ידועה לי דרך לברר את השמועה מאחר שהיא בנושא כלכלי - שמועה על קריסת החברה, אבל איני איש כלכלה וחבר בקבוצה היא של צרכנים פשוטים ולא אנשי עסקים,ולא ניראה לי סביר שאפשר לבדוק מבחוץ את מצב החברה בזמן שחלף מאז הוגש מאזן שנתי אחרון. זה לפחות מחזק את הספק. שוב השאלה שלי היא אם הספק מזכה?