האם הסכם ירושה יכול לגבור על סעיף 114 לחוק הירושה בנוגע לנחלה?

אבי (בעל הזכויות בנחלה) התאלמן מאימי ז"ל לפני כ- 30 שנים . במהלך 25 השנים האחרונות אבי נמצא בקשר זוגי עם אישה המתגוררת במושב חקלאי אחר מהמושב החקלאי שבו מתגורר אבי . הזמן המשותף ביניהם הינו במושב שבה מתגוררת האישה שאבי נמצא בקשר זוגי עמה כאשר הם מתראים ונפגשים בינהם באופן תדיר במהלך ימי השבוע בערבים ובסופי השבוע

(אין שום חיים משותפים בנחלה של אבי ) . קיים בינהם הסכם ממון שמגדיר שאין בינהם חלוקה קניינית לרכוש שהיה ברשות כל אחד מהם בטרם ההיכרות בינהם לפני כ – 25 שנים .

אבי יבל"א עד 120 מוריש בצוואתו את הזכות בנחלה לבנו .

א. האם הסכם ירושה שבו מוגדרת ירושת הזכויות בנחלה הינו "גובר" על סעיף 114 לחוק הירושה (הורשת זכות בנחלה לבן/בת הזוג) ?

ב. האם ביצוע הליך של "דמי כניסה" של 3.75% ופועל יוצא מתהליך זה ,כריתת הסכם חכירה חדש של חלקת המגורים מבטיח שהזכויות בנחלה יעברו ליורש המוגדר בהסכם הירושה ולא לבת הזוג?

ג. האם מספיקה העובדה שלא מתקיימים חיים משותפים בנחלה וקיים הסכם ממון כדי להבטיח את ירושת הזכויות בנחלה בהתאם למוגדר בהסכם הירושה של בעל הנחלה ?

ד. האם צורת הקשר הזוגי שבו אין מגורים משותפים בנחלה יכולה להיחשב כידועה בציבור – בת זוג שיש לה זכויות ירושה בנחלה של בן זוגה למרות שאף פעם במהלך 25 שנים לא התגוררה בנחלה?

אודה להתייחסותך

SHER