כיצד המשפט שאמרתי למתלונן בחקירה נחשב לאיום בעבירת איומים?

שלום,אני עובד כמאבטח.לפני כשנה וחצי איבטחתי באולם חתונות.אני לא נמצא בתוך האולם,אלא לפני הכניסה הראשית שהיא קומה מעל האולם.אני נמצא בתוך בניין מקורה וברור שאסור בהחלט לעשן בסביבתי,וגם יש כמה שלטים שכתוב בהם שאסור לעשן.אחד האורחים יצא מהאולם עם סיגרייה דלוקה (ברור שגם באולם העישון אסור,אך אני לא עובד שם) ועבר לידי.שאלתי אותו למה הוא מעשן אף על פי שאסור,הוא ניסה להתבדח איתי.היות,ואני לא סובל עישון,אותתי לו שאני לא מתבדח איתו ואמרתי לו בזעם ״אם החוק היה מאפשר לי,הייתי שם לך אגרוף״.האורח יצא החוצה לגמור את העישון,ובא אליי בחזרה.הוא שאל למה צעקתי עליו ולמה איימתי עליו.טענתי שלא איימתי ורק חזרתי על המשפט שאמרתי לו,ואמרתי שבכך אין שום איום.האורח החליט להזמין משטרה.היות והמשטרה התעכבה ואני כבר סיימתי את משמרתי,הלכתי הבייתה לפני הגעת המשטרה.אחרי כשבוע,התקשרו אליי מהמשטרה וביקשו ממני להגיע לתחנה למחרת היום.הגעתי לתחנה,החוקר לקח ממני פרטים אישיים,וישר אמר לי שאני נחקר באזהרה ושזכותי לא לענות ולהסתייע בעורך דין.ויתרתי על הזכות והסכמתי לענות לחוקר.סיפרתי מה היה וגם על המשפט שאמרתי למתלונן.לאחר החקירה,החוקר לקח אותי למחלקת זיהוי פלילי ולקח ממני טביעת אצבעות וכמו כן צילום מכל מיני זוויות.
1) האם המשפט שאמרתי למתלונן (בדיעבד,זה גם המשפט שהמתלונן אמר לשוטרים שאמרתי כלפיו) הוא איום? הרי זה משפט היפוטתי!
2) לפני שחוקר מתחיל לחקור באזהרה,לא שומעים את הגרסה של הנחקר? הרי לפני כן שמעו רק את גרסת המתלונן.
3)החוקר אמר לי בסיום,שאשמע על ההתקדמות בתיק תוך חצי שנה,עד היום לא שמעתי שום דבר (עברה שנה וחצי).
4) שמעתי מאנשים (לא ידעתי,לכן אני פונה מאוחר יחסית) שאף על פי שלפעמים אין משפט נגד החשוד,יש רישום פלילי שיכול להזיק לי בעתיד (אין לי רישום פלילי,נכון לרגע המקרה הנדון).האם זה נכון?