חובת תום הלב במשא ומתן

אחי מחפש דירה הרבה זמן
מצא דירה נחמדה, במשך חודשיים הוא דיבר עם המתווכת, לא פגש את בעלת הדירה
אפילו לא דיבר איתה בטלפון. הכל דרך התיווך.
על המחיר הם הסכימו, אבל לא היו טיוטות בין עורכי הדין, לא היה שום קשר בין עורכי הדין של הצדדים עדיין. למתווכת הוא אמר שהוא בגדול מעוניין בדירה, אבל רוצה לבדוק עוד כמה דברים
ושוב הוא והמתווכת דיברו, ושוב דיברו, והוא ראה שוב את הדירה ושוב.
אמר למתווכת שהוא רציני מאוד ורוצה לרכוש את הדירה, אבל אשתו היא שתחליט סופית
בינתיים אשתו היתה בגרמניה תקופה למטרת עבודתה
כשאשתו חזרה, היא הלכה לראות את הדירה ולא אהבה אותה, אמרה שלא רוצה.
המתווכת אמרה שהיא בזבזה זמן יקר בחודשיים האלה, למרות שהיא המשיכה לפרסם
היא טוענת שאמרה לאחרים שהיא במשא ומתן עם מישהו וכרגע הדירה לא רלוונטית
כל הזמן הזה הדירה עדיין בפרסום ביד 2 ואפילו מוקפצת מדי יום.
המתווכת אומרת שגם בעלת הדירה בזבזה זמן ודיבורי סרק וזה לא בסדר מצידו
האם יש כאן איזו עילה לתביעה או פיצוי?
א. לא נחתם שום חוזה. ב. עורכי דין לא דיברו ג. לא הועברה אפילו טיוטה אחת
כל מה שנאמר נאמר בעל-פה למתווכת בלבד, והיה את הסייג מההתחלה, שרק אשתו תהיה המילה האחרונה, אבל בגדול הוא מאוד אוהב את הדירה ורוצה לרכוש אותה, והסכים עם המתווכת על מחיר מוסכם, אך לא היה סיכום כלל על לוח תשלומים או משהו דומה

יש כאן משהו או שסתם קשקוש ואפשר להמשיך הלאה בשקט?