כיצד יכול האב לבקש דחייה על הסף של תביעת האם בהוצל"פ?

עו"ד פתחה תיק בהוצל"פ לאב בנה, ובה הגישה מאות קבלות מזוייפות על קייטנות שלא היו, חוגים שלא נבראו, צהרונים שהקטין לא נכח בהם, קבלות רפואיות מזוייפות על טיפולים ותרופות שמעולם הקטין לא קיבל וכדו.



האב הגיש תגובתו לרשמת ההוצל"פ וזו הפנתה אותו למשטרה, תוך טענה שבית המשפט אינו המקום שחוקר זיופים וכאמור חייבה את האב לשלם מחציות, כמעט על כל הקבלות המזוייפות.



האב פנה למשטרה, ובעקבות כך, הוגש כתב אישום פלילי חמור ביותר (ע"י הפרקליטות) נגד האימא, שהינה עורכת דין בעצמה. כתב האישום הפלילי שהוגש, כולל ריבוי עברות של זיוף, מרמה וקבלת דבר במרמה.



האם הורשעה בעסקת טיעון והשופט דרור קלייטמן גזר את דינה ופסק מילים קשות על אופן התנהלותה הפלילי בפני כבוד רשמת ההוצל"פ, תוך שציין שדפוסי המרמה מושרשים באם עמוק.



אציין, כי בעסקת הטיעון לא נכללו כל הקבלות המזוייפות שהגישה האם בתיק.



השאלה שלי: האם יש לאב עלה מספקת ומוצדקת לבקש דחייה על הסף של כלל התביעה של האם בהוצל"פ? 


שהרי לא מדובר פה בחוסר תום לב קיצוני בלבד של האם העבריינית, אלא במעשי מרמה וזיוף שהוכחו בערכאה פלילית.



מה גם, שלאחר ההרשעה - האם (התובעת) גם לא חזרה בה מהקבלות האחרות המזוייפות שהגישה בתיק ההוצל"פ, ושלא נכללו בעסקת הטיעון. אודה לתשובה מנומקת. ואם יש פסיקות בג"צ בנושא - אשמח לדעת.



תודה מראש.



הילה.