איך מתחשבים בדעת הילד בהסדרי ראיה לפי אמנת ג'נבה?
זכויות הילד מול הסדרי ראיה
לפי אמנת ג'נבה, הילד חייב בקשר רציף וישיר עם שני ההורים. מצד שני, יש חובה להתחשב בדעתו של הילד , כי לכך משמעות התפתחותית כבדת משקל. הבת שלי במשמורתי, לא רוצה ללון אצל האב, אך הולכת אליו רציף פעמיים בשבוע ללא לינה ופעם בשבועיים עם לינה ועוד רוצים להוסיף לה לילה אחד באמצ"ש. הילדה בת 6, הטיפול אצל האב גרוע, באופן מוכח מכל לינה חוזרת עם קילקול קיבה, חום , רעבה וכו'. השיחות עם אפותרופוס לדין לא נתנו כלום חוץ מ"הבת מדברת כמו האמא". המומחה רשם משהו דומה, לא הכיר ניכור הורי, כי ברור שהיא מדברת מציאות ולא מה שאני אמרתי לה. אבל אין התייחסות מצידם למצב הזה ורצים להרחיב לעוד לינה אחת באמצ"ש. שאלה- איך זה מסתדר עם התחשבות בדעתו של הילד באמנת ג'נבה? מי קבע שחייבים להיות לינות, אין חוק כזה, הילדה הולכת בכיף ללא לינה, לינה אין הסכמה מצידה? תודה. אלינה
זמני שהות כנגד רצון הילדה
אלינה, שלום,
אני מבינה את מצוקתך.
כיום תפיסת המערכת היא שטובתו של ילד תואמת ניהול קשר רציף ותקין עם שני הוריו.
ילדה בת 6 היא עדיין קטנה, ובאמת נוטים לייחס התנגדות למפגשים בגיל הזה למסרים שמקורם בהורה השני, אפילו אם הם אינם מסרים מודעים.
אני ממליצה לך להיות מיוצגת ולא לייצג את עצמך, ובוודאי שלא להעלות טענות מכוח אמנת ג'נבה, שרק ינכרו כנגדך את בית המשפט.
המערכת תעזור לך ברגע שתתרשם שאת מכירה בחשיבות האב בחיי בתו ונרתמת לסייע ליצירת קשר תקין ורציף ביניהם. כל עוד לא תשכנעי שזה המצב, ימשיכו לייחס לך נסיונות חבלה.
מאוד מומלץ שתפני לייעוץ פסיכולוגי או להדרכת הורים / עו"ס, כדי לסייע לך להתמודד עם המצב.
בכל מקרה - כיום המערכת לא מקבלת כתשובה מתקבלת על הדעת - הילדה לא רוצה ללכת. תמיד ייחסו זאת אלייך.
בהצלחה, רוית
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
