לא צריך סעיף נפרד

סעיף 59 לחסד"פ מסמיך את המשטרה לחקור ידיעה על עבירה, והעובדה שהמתלונן התחרט אינה מבטלת את הידיעה. 

ובאשר לחזרה של מתלונן מערר על החלטה שלא לחקור: לדעתי, אם הבקשה לבטל את הערר תגיע לפני שהחלו לדון בו, הערר יבוטל, אך אם הבקשה תגיע אחרי שהחלו לדון בערר ומצאו שיש בו ממש, ימשיכו לדון בו לגופו ויחליטו בהתאם.

לשני שלום,

התלונה אינה של המשטרה, אלא של המתלונן/ת. לכן המשטרה אינה יכולה לבטל את התלונה. אני מבין שאת מתכוונת למצב שבו התלונה בוטלה, אך ההליך המשפטי נמשך. ההליך הפלילי מנוהל ע"י המדינה נגד החשוד או הנאשם. המתלונן אינו מנהל את ההליך הפלילי, ומעמדו הוא מעמד של עד. לכן המתלונן אינו יכול לקבוע כי ההליך הפלילי יבוטל. לביטול התלונה יכולה להיות משמעות ראייתית, כראיה המחלישה את משקל הראיות. כמו כן, יכולה להיות לביטול התלונה משמעות מבחינת העניין הציבורי. עדיין, התביעה רשאית להמשיך בניהול ההליך גם אם המתלונן ביטל את התלונה, ומעשה זו תופעה מאוד נפוצה. אין צורך בסעיף חוק מיוחד לשם כך. 

לשאלתך השנייה - הגשת ערר היא פעולה חד צדדית, וניתן לחזור ממנה באופן חד צדדי, ובכך יבוטל הערר.